מהו ההבדל מבחינת המודעות בין רצח, הריגה וגרימת מוות ברשלנות?

דרגו את המאמר

התקבלו 4 דירוגים בציון ממוצע: 2.5 מתוך 5

העבירות במשפט הפלילי הנוגעות להמתה של אדם מחולקות על פי המשפט הישראלי לשלוש רמות אשר עניינן הוא חומרת העבירה, הן מבחינת הנאשם והן מבחינת עונשו. פעמים רבות בהם מוגש כנגד אדם כתב אישום פלילי העוסק בהמתה, מנסה הנאשם להביא להאשמתו בעבירה ברמה הפחותה ביותר.

רצח – עבירת הרצח מתחלקת לשני סוגים, רצח בכוונה תחילה ורצח שהינו הריגה עם תוספת. הרשעת אדם בעבירה של רצח בכוונה תחילה נעשית על ידי הוכחת שלושה מרכיבים – החלטה להמית, הכנה לקראת ההמתה והעדר קנטור מצידו של המנוח. הסוג השני של עבירת הרצח, שהינו עבירת הריגה עם תוספת יכול להיות הריגת בן משפחה, גרימה למוות של אדם תוך כדי ביצוע עבירה, גרימת מוות במזיד תוך כדי ניסיון להתחמק מעונש וכדומה.

יש לציין כי עבירה נוספת ההופכת עבירת הריגה לעבירת רצח איננה כל עבירה. ישנם שופטים הגורסים כי עבירה נוספת זו צריכה להיות עבירה מסוג פשע. עם זאת, הדעות הינן חלוקות בעניין זה וסוגיה זו טרם הוכרעה.

הריגה – עבירת הריגה הינה העבירה השנייה בחומרתה מבחינת הדין הפלילי. למעשה, ההבדל בין עבירת הריגה לבין עבירה של גרימת מוות ברשלנות הוא בכוונה. ניתן לומר כי מדובר במחשבה פלילית נוגדת. בכדי להרשיע נאשם בעבירת הריגה, על המדינה להוכיח מודעות מצידו של הנאשם.

על פי חוק העונשין, אדם יואשם בהריגה כאשר הוא גורם במעשה או במחדל אסורים למותו של אדם. ההלכה הפסוקה קבעה כי סף הכניסה לתחום עבירת ההריגה, בנוגע ליסוד נפשי זה, טמון בפזיזות ההורג.

בעבירת הריגה, על התביעה להוכיח כי הנאשם צפה בפועל את האפשרות האמורה. המודעות אינה דורשת כי עובר העבירה יצפה את האירוע מראש על כל פרטיו. הלכה היא שדי שהנאשם בעבירת ההריגה יכיר באפשרות כי התנהגותו תגרום לתוצאה הקטלנית.

גרימת מוות ברשלנות – גרימת מוות ברשלנות הינה עבירת ההמתה ברמה הנמוכה ביותר. על מנת להביא להרשעה של אדם בגרימת מוות ברשלנות, די לתביעה אם תשכיל להציג בפני בית המשפט הוכחה לכך שאדם מן היישוב היה נמנע מלבצע את המהלכים שהביאו להמתה. לדוגמא, נהיגה תחת השפעת אלכוהול הינה עבירה אשר ידוע כי היא עלולה לסכן את העוברים והשבים בכביש. אי לכך, במידה ונהיגה זו מסתיימת במוות של אחד הנוסעים או המשתמשים בדרך, עלול הנהג להיות מורשע בגרימת מוות ברשלנות.