האם שירות בתי הסוהר פגע בזכותו של אסיר ביטחוני לחופש התייעצות עם עורך דין?

דרגו את המאמר

בית המשפט קבע כי איברהים אבו-מוצטפא, אשר מרצה בישראל עונש מאסר של 15 שנה בגין הנחת מטען חבלה, חברות בארגון עוין וניסיון רצח, לא יוכל לנהל שיחת טלפון עם עורך דינו. בהחלטת בית המשפט נקבע כי יש לקבל את עמדת השב"ס לכך שלא מדובר בפגיעה בזכויותיו של האסיר.

השב"ס טען כי האסירים הביטחוניים יכולים להיפגש עם סנגוריהם מדי יום, ואין כל הגבלה על קשר בין עורך הדין לאסיר בדרך של מכתבים ואף פקס (באמצעות הנהלת בית הסוהר). כמו כן, שירות בתי הסוהר ביקש מבית המשפט להבחין מבחינת המסוכנות בין אסירים פליליים לאסירים ביטחוניים.

האסיר טען, לעומת זאת, כי מדובר בפגיעה של ממש בזכויותיו על פי חוק יסוד כבוד האדם וחירותו. לדבריו, עסקינן באפליה בין אסיר לאסיר ומגבלה זו אינה מוטלת על אסירים פליליים.

הבדל בין אסירים ביטחוניים לאסירים פליליים

בית המשפט קיבל, כאמור, את עמדת השב"ס. שופטת בית המשפט המחוזי, קלרה רג'יניאנו, כתבה בהחלטתה כי היות ולא ניתן לדעת את זהותו של האדם הנמצא מצידו השני של קו הטלפון, לא עומד העותר בתנאים הקבועים בפקודה. מדובר בסיכון של ממש ומכאן קיימת הצדקה לשלול את שיחות הטלפון המבוקשות, קבעה השופטת בהחלטתה.

השופטת הביאה בהחלטתה את הדברים אשר נאמרו בעניין המגבלות הנוספות על אסירים ביטחונים על ידי השופט יצחק כהן בבג"צ 221/80 דרוויש נגד שירות בתי הסוהר.

"האופי המיוחד הזה של התארגנות אסירים ביטחוניים, התארגנות המביאה לידי ביטוי עוינות לשלטון, מצדיק את האמצעים הביטחוניים שיש לנקוט כלפי אסירים אלו", כותב כהן, "אמצעים אלו חייבים להיות חמורים יותר מאשר האמצעים הביטחוניים הנקוטים כלפי אסירים פליליים. ההפליה איננה על-כן הפליה פסולה. אפליה אינה נובעת משיקולים פסולים, אלא משיקולים ענייניים של שמירה על הביטחון בבתי הסוהר".