האם יש משמעות לכמות הסם שנתפסה בעת בקשה למעצר בית במקום עד תום ההליכים?

דרגו את המאמר

נאשמים אשר מוגש כנגדם כתב אישום בגין עבירות סמים עלולים למצוא עצמם במעצר עד תום ההליכים המשפטיים בעניינם. על מנת לעצור נאשם יש צורך להוכיח את קיומם של שלושה תנאים – ראיות לכאורה, עילת מסוכנות והעדר חלופה מתאימה. בית המשפט העליון קיבל לאחרונה את בקשתה של המדינה להורות על מעצרו של אדם הנחשד בעבירות של סחר בהרואין, עד תום ההליכים.

על פי כתב האישום, המשיב העסיק את אחיו בבית קפה ובעסק לשטיפת מכוניות. במרץ 2011 ערכה המשטרה חיפוש בעסקים ומצאה בין היתר שקית הרואין במשך 76 ג' בבית הקפה. השקית הייתה מחולקת ל-96 אריזות ונמצאו במקום גם מסמכים מזויפים וגנובים כגון תעודות זהות, כרטיסי אשראי, טלפונים סלולאריים וכדומה.

הצדדים לא היו חלוקים לגבי קיום ראיות לכאוריות. עם זאת, הייתה מחלוקת בנוגע לעוצמת ראיות אלו. יש להדגיש כי החזקה פיזית של חפצים בשטחו של פלוני יוצרת חזקה משפטית כי הרכוש שייך לו. בהחלטת בית המשפט צוין כי הסם נתפס בבית הקפה בו המשיב פועל כמפעיל ובעלים. כמו כן, הסם נתפס על מדף גבוה בבית הקפה, וזאת כאשר המשיב מכחיש וטוען שמדובר בתבלין למאכלים במקום.

תמונה זו ביססה אפוא את הקשר שבין המשיב לבין הסם. אי לכך, קמה במקרה זה עילת מעצר. הלכה פסוקה היא כי החזקת סם שלא לצריכה עצמית יוצרת חזקה של מסוכנות. כעת נפנה בית המשפט למשקל אשר יש לייחס לכמות הסם אשר נתפסה אצל המשיב.

"עבירות הסמים אינן עומדות כולן על מדרג אחד. החזקת סם מסוג הרואין בכמות של מעל ל-0.3 גרם יוצרת חזקה שהסם אינו לשימוש עצמי. כאן, אין המדובר במקרה גבולי, אלא בכמות של פי 250 מעל הכמות היוצרת חזקה, כאשר הסם אף מחולק ל-96 אריזות", נכתב בפסק הדין. לכך צירף בית המשפט את העבירות הנוספות המיוחסות למשיב כגון זיוף, מרמה, התחזות לאחר וכדומה.

לסיכום, ערר המדינה התקבל והחלטתו של בית המשפט המחוזי, שהורה לשחרר את המשיב למעצר בית אצל אח אחר המתגורר באילת, בוטלה.