נאשם שהורשע בביצוע עבירות סמים ביקש להקל בעונשו בעקבות גמילה

דרגו את המאמר

נאשם שבדירתו נתפסה כמות סם קנביס גדולה, הורשע בעבירות סמים של גידול סם מסוכן, החזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית והחזקת כלים המשמשים להכנת סם מסוכן. בחודש פברואר 2014 בית המשפט המחוזי מרכז-לוד גזר על הנאשם 27 חודשי מאסר בפועל, 12 חודשי מאסר על תנאי לשלוש שנים וקנס בסך 5,000 שקל.

בעקבות גזר דינו הגיש הנאשם הגיש ערעור לבית משפט העליון, בטענה כי גידל את הסמים לשימוש עצמי בלבד, וביקש לבטל את חודשי מאסר בפועל ולבצע במקום שירות לתועלת הציבור.

על פי עובדות כתב האישום, הנאשם גידל בדירה שכורה בה התגורר שיחי קנביס, החל מחודש ינואר 2011, במשקל של 33.5 קילו. לטענת הנאשם, הסמים שימשו אותו לצריכה עצמית בלבד, והוא אינו עוסק בסחר ובהפצת סמים. לאחר הרשעתו נשלח לקבלת תסקיר של שירות מבחן.

משירות התסקיר עלה כי הנאשם מכיר בהתמכרותו לסמים, והוא משתף פעולה עם הליך הגמילה והשיקום טרם מתן גזר הדין. קצין המבחן הביע חשש כי הטלת עונש מאסר בפועל תביא לנסיגה בתהליך השיקום ותיפגע בהישגיו, על כן המליץ על שירות לתועלת הציבור וקנס כספי.

הנאשם הודה באחזקת סמים שלא לשימוש עצמי

כאמור הנאשם ניסה לטעון כי גידל את הסמים לשימושו העצמי בלבד, זאת חרף העובדה כי הקים בדירתו השכורה מעבדה לייצור סמים, ואף הודה בעבירה של אחזקת סמים שלא לשימוש עצמי. עוד נטען כי הנאשם ביצע את העבירות בעת שתלוי ועמד נגדו עונש מאסר על תנאי בן 8 חודשים בגין הרשעה בעבירה של גידול סם לשימוש עצמי משנת 2007.

בעת שיקולי הענישה בגין עבירות סמים בית המשפט המחוזי לא השתכנע כי מדובר בשימוש עצמי ועל כן קבע כי מעשיו יצרו פוטנציאל להפצת סמים ולסיכון שלום הציבור, ובהתאם גזר עליו עונש מאסר בפועל, בניגוד להמלצת שירות המבחן.

הנאשם שאינו השלים עם העונש שנגזר עליו, הגיש ערעור לבית משפט העליון, ועתר לבטל את עונש מאסר בפועל, ולהאריך את המאסר המותנה. ואף ביקש לבצע במקום שירות לתועלת הציבור, על מנת לאפשר לו להשלים את ההליך השיקומי לגמילה.

הנאשם גידל בדירתו סמים מאחר ונהג לצרוך כמויות עצומות

הנאשם טען כי המחוזי טעה בכך שהטיל ספק בהיותו מכור לסמים, מאחר והוא נהג לצרוך כמויות עצומות של סם. עוד ציין כי חרף התמכרותו לסמים הצליח לקיים אורח חיים נורמטיבי, ולהדחיק את ההתמכרות מבני משפחתו וקרוביו. הנאשם הצהיר כי הפנים את חומרת מעשיו ושיתף פעולה עם הליך השיקום מתוך הכרה אמיתית בערכו ורצון להיגמל.

הנאשם הוסיף כי לא השכיל לנצל את ההזדמנות שניתנה לו במסגרת התיק הקודם והתדרדר שוב לשימוש בסמים, אך להבדיל, כיום ניתנה לו אפשרות לתקן את דרכיו, ולהתמודד עם התמכרותו, וסיפר כי הוא עבר תהליך ארוך ומשמעותי שבסופו הצליח להיגמל מסמים.

מהתסקיר המשלים עלה כי הנאשם אכן מעוניין לערוך שינוי מהותי בחייו ולנהל אורך חיים נורמטיבי, על כן המליץ שוב קצין המבחן להמיר את עונש המאסר בפועל שהושת עליו בענישה שיקומית, כדי להמשיך בגמילה.

הערעור התקבל חלקית ותקופת המאסר קוצרה

לאחר שמיעת העדויות, קבע העליון כי יש מקום להקלה מסוימת בעונשו של המערער, ומצא כי יש מקום לתת לשיקול השיקומי משקל רב יותר. על כן קבע שעונש המאסר שהושת עליו יקוצר ב- 3 חודשים, והמאסר המותנה שנגזר עליו במסגרת התיק הקודם ירוצה כולו בחופף לעונש המאסר שנגזר עליו בתיק האחרון. כך שבסופו של דבר ירצה 20 חודשי מאסר בפועל, במקום 27 חודשים.

ע"פ 2194/14