האם הנאשם שגרם למותה של בת זוגו חייב לפצות את ילדיה?

דרגו את המאמר

הנאשם גרם למותה של בת זוגו, שהינה אמא לשני ילדים, שנשלחו בצעירותם למשפחה אומנת. הנאשם הורשע על פי הודאתו בכתב האישום המתוקן, בעבירה של הריגה.

בית המשפט המחוזי בבאר שבע נדרש לקבוע את עונשו של הנאשם ולהכריע בשאלה האם ילדיה של המנוחה, שאחד מהם קטין, זכאים לתשלום פיצויים.

הצדדים לא הסכימו בנוגע לפיצוי הילדים

הנאשם הודה כי במהלך ויכוח הוא דקר את ירכיה של בת זוגתו והדקירות גרמו לאיבוד דם נרחב. בגופה נמצאה כמות גבוהה של אלכוהול שככל הנראה, החישה את הדימום, והיא מצאה את מותה. הצדדים הסכימו כי יש להשית על הנאשם 14 שנות מאסר בפועל ומאסר מותנה, אך לא הגיעו למסקנה בעניין חיוב הנאשם בפיצויים לילדיה של המנוחה.

הילדים לא ראו את אמם במשך שבע שנים

מתסקיר הנפגע עלה כי הילדים, כיום בני 21 ו-17, הוצאו בילדותם למשפחה אומנת לאחר שאביהם נפטר ממחלת הסרטן והאם שהיתה מכורה לאלכוהול וסמים, התקשתה לגדל אותם בכוחות עצמה. הפעם האחרונה בה הם ראו את אמם היתה לפני כשבע שנים. לדברי המאשימה, עם מותה של האם אבדה לעד תקוותם של הילדים לחיבור מחודש עמה. לפיכך עתרה להשית פיצוי מרבי לילדיה, בשל חיים רוויי סבל ופגיעה קשה בעקבות מעשי הנאשם.

האם התעלמה מקיומם של ילדיה

מנגד טענה ההגנה כי בנסיבות המיוחדות של המקרה, ילדי המנוחה אינם זכאים לפיצויים, בשל העדר קשר ממושך בין המנוחה ובין ילדיה, ועל רקע הקשר שהיה בעבר רווי אלימות מצידה כלפיהם. עוד טענה כי האם, שהיתה מכורה לאלכוהול ולסמים, התעלמה מקיומם של ילדיה במשך שנים ואף נדונה בגין עבירת הריגה לעונש מאסר בן 55 חודשים.

ההגנה ביקשה לדחות את עתירת המאשימה לפיצויים בסכום המרבי הקבוע בחוק. בין היתר גם בשל העובדה כי הנאשם ערירי וחסר יכולת כלכלית. בנוסף, בקשה לברר את הזכאות לפיצויים בהליך אזרחי ולא בהליך פלילי, מאחר ואין לקבוע כי נגרם לילדים נזק בעקבות המעשים, מכיוון שלא היו בקשר עם אימם במשך שנים רבות.

לילדים לא נגרם נזק ממוני

בית המשפט התבסס על תסקיר הנפגע וקבע כי לא נגרם נזק ממוני לילדים בעקבות פטירת אמם, מכיוון שהם הוצאו מחזקת אמם למשפחות אומנות, זמן רב לפני פטירתה, בעקבות בעיות התמכרות ואלימות שלה. מאחר והילדים לא היו תלויים כלכלית באמם, קיים ספק אם יש מקום לפסוק פיצויים מכוח העילה של תלויים.

הנאשם יפצה את הילדים בסך 40,000 שקל

בנסיבות אלה קבע בית המשפט כי לא מגיע לילדים פיצוי בגין היותם תלויים באמם, אך יש מקום לפסוק להם פיצוי, כיורשים של המנוחה, כפיצוי לעיזבון. לא מדובר בסכום המרבי שלו עתרה המאשימה, אלא בסכום נמוך מכך במידה ניכרת.

בית המשפט גזר על הנאשם 14 שנות מאסר בפועל, שנתיים מאסר על תנאי למשך שלוש שנים ותשלום פיצויים בסך 20,000 שקל, לכל אחד מילדי המנוחה.

תפ"ח 33029-12-12