האם העליון התחשב בהליך השיקום שעברה האם המכה?

דרגו את המאמר

אם לשישה ילדים הורשעה בגין עבירות אלימות במשפחה, ובית המשפט המחוזי מרכז גזר עליה עונש של 10 חודשי מאסר בפועל, ומאסר על תנאי בן 6 חודשים, זאת לאחר שהודתה במסגרת הסדר טיעון בעבירת התעללות בחסרי ישע.

הנאשמת הינה גרושה ואמם של שישה קטינים. עם הגשת כתב האישום, הוצאו הילדים מביתה ועברו להתגורר עם אביהם, ומאז הם מסרבים להיות עמה בקשר.

לאחר מתן גזר הדין, ערערה הנאשמת לבית משפט העליון ובקשה לבצע עבודות שירות במקום מאסר בפועל, בטענה כי היה מקום לחרוג ממתחם העונש ההולם בשל שיקולי שיקום.

הנאשמת השליכה לעבר בנה אבן ואיימה עליו בסכין

על פי עובדות כתב האישום, בין השנים 2009 - 2008, היא נהגה להכות את ילדיה באמצעות מקל, וגרמה להם לפציעות וכאב. במקרה מסוים היא השליכה לעבר אחד מהקטינים אבן, ואף איימה עליו באמצעות סכין. במקרה אחר, בשעה שהיא נהגה ברכב עם ילדיה, ציינה בפניהם, כי היתה רוצה לעשות תאונה ולהרוג את כולם.

בעת שיקולי הענישה בעבירות האלימות שבצעה האם, התחשב בית המשפט בתסקירים שהוצגו לפניו לצורך קביעת העונש. מתסקיר נפגעי העבירה עלה כי הילדים נאלצו להתמודד עם אלימות קשה מצד אמם, ועם חוסר האונים של אביהם. וכתוצאה ממעשיה האכזריים של האם, נותרה בהם תחושת איום מתמדת וחוסר אמון, והם זקוקים להליך שיקום ארוך טווח.

האם סבלה מדיכאון לאחר לידה והחלה טיפול פסיכיאטרי

לפי תסקיר שירות המבחן, הנאשמת נישאה בגיל 16, במסגרת נישואי חליפין במגזר הבדואי, לפיהם אחיה נשוי לאחות בעלה. כעבור זמן קצר נוצרו מתחים בין המשפחות, והיא החלה לסבול מדיכאון לאחר לידת בנה הצעיר ואף עברה טיפול פסיכיאטרי.

האם לקחה אחריות מלאה על התנהגותה האלימה, היא השתלבה בקבוצה טיפולית להורים מכים והביעה צער רב וחרטה עמוקה. קצין המבחן, המליץ להשית עליה שירות לתועלת הציבור בהיקף נרחב, צו מבחן ולהאריך את המאסר על תנאי שעומד כנגדה בגין תקיפת בעלה.

בעת הערעור טענה האם כי מעשיה אינם מעשי עבריינות לשמם, אלא תוצאה של מצב משפחתי עגום, ומצב נפשי מורכב. היא בקשה להתחשב בהליך השיקום שעברה, וגם לשקול בכובד ראש את המלצת שירות המבחן להימנע מענישתה מאחורי סורג ובריח. לחילופין עתרה לכך שהמאסר לא יעלה על שישה חודשים, אותם תוכל לבצע בעבודות שירות.

הנאשמת תבצע עבודות שירות עקב הליך השיקום החיובי שעברה

מתסקיר שירות מבחן שנערך עקב הערעור, עלה כי הנאשמת נמצאת בשלב מתקדם בתהליך שיקום, היא מתגוררת בגפה, ועובדת בעבודות ניקיון, למרות שהיא סובלת מפריצת דיסק. קצין המבחן התרשם כי היא מעוניינת להשתקם ולהתקדם בכל תחומי חייה, והיא מפחדת שמצבה הנפשי יתדרדר ואף מתקשה להתארגן מבחינה נפשית לקראת ריצוי מאסר בפועל.

בית המשפט העליון קיבל את המלצת קצין המבחן, ומאחר והמערערת עוברת תהליך שיקומי חיובי מאוד, הערעור התקבל במובן זה שעונשה יעמוד על 6 חודשים לריצוי בעבודות שירות במקום 12 חודשי מאסר בפועל.

ע"פ 911/14