הודאה באשמה בהליך פלילי

דרגו את המאמר

התקבלו 7 דירוגים בציון ממוצע: 5.0 מתוך 5

חשוד המצוי בחקירה פלילית במשטרה יכול להודות באשמה. ההודאה באשמה מהווה ראיה קבילה וחזקה בכתב האישום ומוגשת על ידי התביעה כראיה מרכזית להרשעת הנאשם בעבירה המיוחסת לו. ההודאה יכולה להימסר בכתב, בכך שהיא נרשמת על ידי החוקר, ונחתמת על ידי הנאשם בחקירה, או להימסר בעל פה באמצעי חקירה באמצעות מדובב משטרתי או הקלטה.

כאשר נאשם מודה בעובדה כלשהי, בית המשפט יראה בה כמוכחת, מלבד במקרים חריגים ונדירים שבהם לא ניתן לקבל את ההודאה כראיה. בדרך כלל בתי המשפט מייחסים משקל רב להודאה באשמה בהכרעה, בפרט במקרים שבהם אין ראיות ישירות אחרות.

דבר מה נוסף לצורך הרשעה

נאשם שהודה בביצוע עבירה פלילית רשאי לחזור בו מהודאתו בכל שלבי המשפט, גם לאחר מתן גזר הדין, אולם הדיון ייפתח מחדש רק בנסיבות חריגות. כמו כן, ההודאה אינה יכולה לשמש ראיה בלבדית להרשעה, בשל חשש להודאת שווא שיכולה להימסר מסיבות שונות, ונדרש עוד דבר מה נוסף לחיזוקה.

לצורך הרשעת חשוד בפלילים על בסיס הודאתו ולחשש מאפשרות הרשעת חף מפשע, נדרש דבר מה נוסף, שיכול להיות תוספת ראייתית קטנה, כמו התאמה בין תיאור שנמסר על ידי החשוד לממצאים מזירת האירוע. דבר מה נוסף יכול להיות ראיה ישירה או נסיבתית המאשרת את תוכן ההודאה, אך אינה חייבת להיות קשורה לזהות הנאשם כמי שביצע את העבירה.

תוקף הודאה באשמה מעוגן בחוק, אשר קובע תנאים מסוימים לקבילותה. לשם כך נדרשים החוקר או המדובב שהיו נוכחים בעת מתן ההודאה לאמת את תוכנה, ויש לאמת את הנסיבות החוקיות למתן הודאה, ולוודא שהיא נמסרה ללא כפייה מרצון חופשי. הודאת שווא יכולה להימסר בטעות או תוך הטעיה, בעקבות השפעת החקירה על מבנה אישיותו של החשוד, בשל לחצים משפחתיים או חברתיים, או כדי לחפות על אדם אחר אשר ביצע את העבירה הפלילית.

ההודאה יכולה להימסר בעקבות מצוקה נפשית מחשש שאם החשוד לא יודה יקרה משהו שעלול לפגוע בו או בבני משפחתו, או בשל לחץ ורצון שהמעצר יסתיים במהירות, בשל חשש מהפעלת אלימות מצד החוקרים, ואף במקרים קיצוניים החשוד עלול להפנים את גרסת החוקר ולא להבחין בינה לבין המציאות.

חזרה מהודאה באשמה

סעיף 153 לחוק סדר הדין הפלילי, קובע כי נאשם שהודה בעובדה במהלך חקירה או משפט, רשאי לחזור בו בחלק מהדברים או בכולם, באישור בית המשפט מנימוקים מיוחדים, לאחר שהוכח כי ההודאה לא נמסרה מרצונו החופשי, כתוצאה מלחצים לא סבירים בחקירת משטרה, או בשל חוסר הבנה או אי ידיעה של כל פרטי כתב האישום.

סעיף 154 לחוק קובע כי עובדה שהנאשם הודה בה תיחשב כראיה, אלא אם בית המשפט סבר שאין לקבלה או שהנאשם חזר בו. בנסיבות חריגות ישקול בית המשפט להתיר חזרה מהודאה באשמה, אם השתכנע כי הנאשם לא הבין את משמעות הודאתו, או כאשר ההודאה הושגה שלא כדין באופן המצדיק את פסילתה. במקרה שבית המשפט התיר לנאשם לחזור בו מהודאתו לאחר הכרעת הדין, ההכרעה תבוטל והדיון ייפתח מחדש.