הפצת תמונות עירום במחשב וגזר דין בגין עבירות פגיעה בפרטיות

דרגו את המאמר

השופטת השיתה על נאשם שהורשע בפגיעה בפרטיות של חברתו לשעבר 11 חודשי מאסר על תנאי. השופטת נמנעה במקרה דנן מעונש מאסר בפועל היות ועברו ארבע שנים מאז בוצעו העבירות והנאשם הביע חרטה במעשיו, אך הדגישה כי העונש הלם את חומרת המעשים למרות זאת.

במקרה דנן, הנאשם היה חברה ובן זוגה לחיים של המתלוננת. בני הזוג הסתכסכו והנאשם חשד כי המתלוננת בגדה בו. על רקע זה, בהיותו בדירתה, הנאשם חדר ללא הסכמתה של המתלוננת למחשבה האישי ושלח למספר נמענים תמונות עירום שלה וסרט וידיאו בו היא נראתה מקיימת יחסי מין.

בשל כך הוגש נגד הנאשם כתב אישום ובו יוחסה לו עבירה של פגיעה בפרטיות. כמו כן, יוחסה לו עבירה נוספת של החזקת סם מסוכן לצריכה עצמית היות והשוטרים מצאו בדירתו סם עת חיפשו שם ראיות. במסגרת הסדר טיעון הנאשם הודה בעבירות שפורטו והורשע.

טיעונים לעונש

ההגנה התמקדה בנסיבותיו האישיות והמיוחדות של הנאשם, באורח חייו התקין, בחרטה הכנה שהביע על מעשיו ואף בהתפייסותו עם המתלוננת. כמו כן, הודגש הנזק התעסוקתי שהיה יכול להיגרם לנאשם בעתיד כתוצאה מהרשעה. הנאשם חשף כי ברצונו להתקבל לעבודה בצי הסוחר. הרשעה בדין הייתה מונעת ממנו את הדרך לעבודה זו. משכך, ההגנה עתרה לביטול ההרשעה. לחלופין, בית המשפט התבקש להתחשב במצבו של הנאשם ולפסוק ענישה מתונה שעניינה היה מאסר על תנאי וקנס כספי.

המאשימה התנגדה לבקשת ההגנה והדגישה את חומרת מעשיו של הנאשם, ובעיקר, חומרת הפגיעה בפרטיות המתלוננת. לטענת המאשימה, מעשים אלו הצדיקו עונש מאסר בפועל, מאסר על תנאי, פיצוי למתלוננת וקנס כספי סמלי.

דיון והכרעה

השופטת ציינה כי במועד הטיעונים הוגש לעיונה תסקיר מבחן של הנאשם. התסקיר התבסס על שיחות שנערכו בין קצין המבחן לנאשם ובו נסקרו נסיבות חייו של האחרון ומערכת היחסים עם המתלוננת. להתרשמות קצין המבחן, הנאשם ניהל אורח חיים תקין. לגבי הקשר הזוגי, היה נראה כי היה מדובר בקשר מורכב, שידע עליות ומורדות בעקבות קשייו הרגשיים של הנאשם. התסקיר הבהיר כי הנאשם הבין את חומרת מעשיו כלפי המתלוננת ואת עומק הפגיעה שפגע בה. הוא אף הפנים את הבעייתיות שבמעשה וחש חרטה כנה. למרות זאת, קצין המבחן המליץ להרשיע את הנאשם וטען כי לא הוכח בפני שהרשעה תגרום נזק להעסקתו של הנאשם בעתיד.

לאור התסקיר וטענות הצדדים, השופטת סברה כי מעשיו של הנאשם, על נסיבותיהם ותוצאותיהם, לא הצדיקו את ביטולה של ההרשעה. אמנם, הנאשם היה כבן 56 והיה בעל אורח חיים תקין ונורמטיבי. הוא הפנים את חומרת מעשיו, הצטער עליהם וחש חרטה. לדבריו, הוא אף התנצל בפני המתלוננת והתפייס עמה. אולם, נסיבות אלה כשלעצמן לא הצדיקו את ביטול ההרשעה. זאת היות ומבחינה ערכית, מעשיו של הנאשם היו חמורים מאוד: הוא חדר ללא הסכמת המתלוננת למחשבה האישי, דלה משם תמונות ושיגר אותן לנמענים שונים במכוון.

השופטת הדגישה כי היה מדובר בחומר רגיש ואינטימי, שהפצתו הייתה עלולה לפגוע במתלוננת, בפרטיותה וברגשותיה. השופטת קבעה כי הנאשם פעל כך רק משום שחשד בנאמנותה של המתלוננת, נתן ביטוי לכעסו ורצה לנקום בה. לבסוף, שיקולים של אינטרס הציבור הם שהנחו את השופטת לתת משקל רב לחומרת מעשי הנאשם, לרקע ולנסיבות, למניעים הפסולים שהנחו אותו ובעיקר לתוצאות מעשיו.

בנוסף לכך, הנאשם כבר הורשע בעבר בעבירה אחרת, ולכן לשופטת היה ספק רב האם ההרשעה בתיק דנן הייתה מזיקה לעתידו המקצועי ומונעת את קבלת המשרה בצי הסוחר. משכך, השופטת החליטה להשאיר את ההרשעה בעינה. באשר לעונשו של הנאשם, השופטת השיתה עליו 11 חודשי מאסר על תנאי, פיצוי למתלוננת וקנס כספי בסך של 1,000 ₪. השופטת נמנעה מעונש מאסר בפועל בשל חלוף הזמן והבנת הנאשם לגבי הפסול שהיה במעשיו.