האם קיום יחסי מין בהסכמה תוך הצגת זהות בדויה היא אונס?

דרגו את המאמר

עבירת אונס הינה העבירה החמורה ביותר בתחום עבירות המין. על עבירה זו חלות במקביל שתי מערכות דינים – אזרחית ופלילית. מבחינת המשפט הפלילי, הקורבן רשאי להגיש תלונה במשטרה וכתב אישום יוגש כנגד האנס לאחר חקירה משטרתית ובהתאם לאיסוף ראיות מתאימות. במקביל, נפגע אונס יכול להגיש כנגד האנס גם תביעה אזרחית ובה לעתור לפיצויים בגין הנזקים הנפשיים והגופניים אשר נגרמו לו כתוצאה ממעשי התוקף.

עד תיקון 22 לחוק העונשין, בשנת 1988,  אינוס הייתה עבירה אשר מתגבשת כאשר בוצעה בעילה ללא הסכמה. החל מכניסתו של התיקון הנ"ל לתוקפו, נקבע כי אונס הוא גם קיום יחסי מין אשר מבוססים על הסכמה שהושגה במרמה או ללא הסכמה חופשית. המשמעות היא כי אין צורך להוכיח התנגדות מצידו של קורבן העבירה וייתכן כי יחסי מין אשר קוימו בהסכמה אינם אלא אונס על פי חוק העונשין.

השופטת בייניש התייחסה לכך בפסיקתה באופן הבא – "תיקון 22 מניח כי שליטתה של אישה על גופה, וחופש הבחירה שלה, מחייב להחיל אונס בתור מגע מיני גם כאשר היחסים קוימו בהסכמה ואף אם לא הייתה התנגדות פיסית קלאסית".

הציג עצמו כרווק יהודי?

לדוגמא, בפסק דין אשר ניתן בבית המשפט העליון נקבע כי קיום יחסי מין עם אישה, על בסיס התייחסות לבעל תפקיד, עולה כדי אונס. במקרה זה הנאשם הציג את עצמו בשם בדוי וטען כי הוא עובד בכיר במשרד השיכון. הנאשם פנה לשורה של נשים ואמר להן כי הוא יוכל לסייע להן לקבל דירה במידה ויקיימו עימו יחסים אינטימיים. מרבית הנשים הודו בבית המשפט כי הן הסכימו לקיים יחסי מין עם הנאשם, והוא לא כפה את עצמו עליהן באופן פיסי.

בפסק דין אחר עלתה סוגיה זו לדיון פעם נוספת. במקרה זה דובר על נאשם אשר פגש במתלוננת ברחוב ולאחר שיחה קצרה עלו השניים לגג בניין סמוך וקיימו בהסכמה יחסי מין. הנאשם דכאן הציג עצמו כרווק יהודי ולאחר היחסים גילתה המתלוננת כי מדובר בבחור ערבי.

בית המשפט המחוזי הרשיע את הנאשם באונס וגזר עליו מאסר בפועל של שנה וחצי ועוד שנתיים וחצי מאסר על תנאי. בהכרעת הדין נכתב כי מעשיו של הנאשם עולים כדי אינוס לפי החלופה בקבועה בסעיף 345(א) לחוק העונשין (תיקון 22).

הנאשם השיג את הסכמתה של המתלוננת לקיום יחסי מין באמצעות "מרמה לגבי מיהות העושה". כמו כן, נקבע כי הנאשם ישלם פיצויים למתלוננת בסך 10,000 שקלים. הנאשם הגיש ערעור על הכרעת הדין וערעורו עומד ותלוי בבית המשפט העליון.