הבחורה אמרה ``לא``, אך הברמן המשיך במעשיו והואשם באונס

דרגו את המאמר

בחור ובחורה נפגשו במסיבה, מצאו חן האחד בעיני השנייה, "זרמו" לחדר צדדי וחשוך ושם התנשקו. כאשר העניינים התחממו, חזרה בה הבחורה ודרשה מהבחור שיפסיק, אך הוא לא עצר. בית המשפט קבע שמדובר באונס וגזר על הנתבע שנתיים מאסר בפועל.

בחורה בת 19 הגיעה למסיבת גג ו"נדלקה" על הברמן

במרץ 2012 הגיעה בחורה צעירה, ילידת 1993, יחד עם חבריה למסיבה שהתקיימה על גג בניין בתל אביב, במהלך המסיבה נוצר קשר בינה לבין הברמן שעבד במקום, יליד 1987, ובשלב מסוים היא עברה לעמוד לצידו מאחורי הבר. הברמן הציע לבחורה להביא יחד איתו בקבוקי שתייה מחדר סמוך, היא הסכימה והלכה בעקבותיו לחדר צדדי וחשוך ליד הבר. הבחור סגר את הדלת, השניים התיישבו על ספה בחדר והחלו להתנשק ולהתחבק. רצף האירועים שהתרחש לאחר מכן שנוי במחלוקת עזה.

הבחורה אמרה לברמן להפסיק והדפה אותו מעליה

לפי גרסת המתלוננת, הבחור נגע בה בניגוד לרצונה, במקומות אינטימיים בחלקי גוף שונים, למרות התנגדותה המילולית והפיזית. וכן, הכניס את אצבעותיו לאיבר מינה. המעשים נפסקו בעקבות צלצול הטלפון הסלולרי של המתלוננת. שעזבה את החדר בסערה, סיפרה על המקרה לחבריה והם אלה שדיווחו על האירוע למשטרה.

מנגד הכחיש הנתבע, את מעורבותו במעשים מיניים, מלבד הנשיקות והחיבוקים שנעשו בהסכמת המתלוננת. במשטרה דיווח הנתבע, כי המתלוננת לא צעקה, לא בכתה, לא תקפה אותו ולא היו על גופה כל סימני אלימות.

לאחר האירוע המתלוננת היתה שרויה במצב של הלם מוחלט

במהלך החקירה, מסרו חבריה של המתלוננת את השתלשלות האירועים והדגישו את מצבה הנפשי הקשה של המתלוננת לאחר המקרה. רופא שבדק את גופה של המתלוננות לא גילה ממצאים, המקשרים את גופה לאירוע. ובעימות שנערך בין הצדדים, חזרו השניים על גרסאותיהם.

לבית המשפט המחוזי בתל אביב הוגש כתב אישום, על פיו הנתבע ביצע במתלוננת סדרה של מעשים מיניים שלא בהסכמתה, כשהיא הודפת אותו מעליה ומשתמשת מספר פעמים במילים: "לא" "תפסיק" ו"די". לפי החוק, החדרת אצבעות לאיבר המין בניגוד לרצון מהוות אונס. על כן הנתבע הואשם בעבירה של אינוס וריבוי עבירות של מעשים מגונים.

בעדות שמסרה המתלוננת, היא חזרה על טענותיה והודתה כי היא נמשכה אל הנתבע, הלכה אחריו והתנשקה איתו מרצונה, אך עם זאת היא עמדה על כך שהתנגדה למעשים המיניים שהוא ניסה לבצע בה, באופן מילולי ועל ידי הזזת ידו. השוטרת שגבתה את עדות המתלוננת מיד לאחר האירוע, העידה כי היא היתה שרויה בהלם, היא בכתה, רעדה ולא תקשרה.

המתלוננת הטעתה את הנתבע בהתנהגותה ובשפת גופה

תשובתו של הנתבע לכתב האישום, היתה שהוא והמתלוננת התנשקו והתחבקו, אך לא מעבר לכך. הנתבע הודה כי הוא "מעט רכן" על המתלוננת, אך הם בשום אופן לא הגיעו למצב שבו הוא כפה את עצמו עליה. לדבריו, המתלוננת קיבלה שיחת טלפון, ובשלב זה הם יצאו מהחדר, ללא כל מעשים מיניים נוספים.

ההגנה טענה כי יש להטיל ספק בגרסתה של המתלוננת, מאחר ולא מדובר בבחורה תמימה. המתלוננת הגיעה למסיבה, נדלקה על הברמן, נגשה אל מאחורי הבר, התלוותה אליו לחדר חשוך והתנשקה איתו. ההגנה הוסיפה כי הנתבע התקשה לפרש את רצונה וכוונתה של המתלוננת, לנוכח שפת גופה, התנהגותה והמהירות שהאירועים התרחשו.

על הנתבע נגזרו שנתיים מאסר בפועל וקנס כספי בסך 10,000 שקלים למתלוננת

בית המשפט המחוזי נתן אמון מלא בגרסתה של המתלוננת, וקבע כי עדותה היתה עקבית, מהימנה וישירה והוסיף כי לא בכי או צעקה הם המדד לאי הסכמה. בית המשפט דחה את טענות הנתבע והרשיע אותו בעבירות שיוחסו לו בכתב האישום וגזר עליו שנתיים מאסר בפועל, מאסר על תנאי ופיצוי בסך 10,000 שקלים למתלוננת.

בעקבות הכרעת הדין, הגיש התובע ערעור לבית המשפט העליון, וחזר על הטענה כי הצעירה הטעתה אותו והוסיפה להתנשק עימו, גם כאשר הדפה אותו מעליה. בית המשפט לא קיבל את הטענה של טעות במצב הדברים ודחה את הערעור.