גזר דין במעשים מגונים ומעשה מגונה בפומבי בקטינה

דרגו את המאמר

הרכב ביהמ"ש המחוזי בחיפה, גזר עתה על נאשם פלוני תושב עיר הכרמל יליד 1984 אשר הורשע , על פי הודאתו, בהתאם להסדר טיעון שכובד, בביצוע עבירות של מעשים מגונים בתוך המשפחה, וכן בביצוע מעשה מגונה בפומבי במשפחה, שנתיים מאסר לריצוי בפועל ושנתיים מאסר על תנאי.

הרכב השופטים: אב"ד השופט יוסף אלרון והשופטים ריבי למלשטרייך – לטר ו משה גל עד .

עובדות:

הנאשם נשוי ואב לתינוק , הינו דודה (בעלה של אחות אמה) של הקטינה ילידת 1998 . והמדובר בשני ארועים בין השנים 2007-8, אשר בשעה שהתרחשו היתה הקטינה כבת 9-10 שנים. בשני הארועים אמה של הקטינה בקשה מהקטינה יחד עם הנאשם להביא דבר מה. בדרכם , עצר הנאשם בביתו, בתואנות שווא.

בפעם הראשונה עשה הנאשם בפניה מעשה מגונה ואמר כי הוא יכעס מאוד אם היא תספר לאמה. בפעם השנייה סירבה המתלוננת לעלות לביתו וביקשה להמתין במכונית. הקטינה עמדה על סירובה – חרף הפצרותיו של הנאשם – והוא הרים אותה בידיו, על אף התנגדותה, והכניסה לביתו ושם הפשיט אותה כשהיא מתנגדת למעשיו ומכה אותו ובצע בה מעשים מגונים.

כשהתלבשה ויצאה אל המכונית הכניסה בשנית לבית והמשיך במעשיו בפניה. בסופו של דבר ביקש ממנה כי לא תספר לאמה דבר וכאשר סירבה, איים עליה כי אם תספר הוא יפגע בה ויהרוג אותה.


עבר פלילי:

בשנים 2005 ו-2006 הורשע הנאשם בגין עבירות של איומים, תקיפה הגורמת חבלה והיזק לרכוש בזדון ונדון לעונשים קלים של מאסר על תנאי , בעבירות שבוצעו ע"י הנאשם כלפי אביו על רקע סכסוך כספי ביניהם.

הרכב השופטים ציין כי : מעשיו של הנאשם מכוערים ובזויים וכדבריהם: " הנאשם השתמש בקטינה לסיפוק צרכיו המיניים, תוך שהוא מנצל את חולשתה ותמימותה נוכח גילה הצעיר ואת האמון שנתנה בו.

יש לראות לחומרה גם את העובדה שהנאשם ביצע במתלוננת את המעשים המתוארים בשתי הזדמנויות שונות, כשבפעם השנייה, משסרבה להענות לו, הרים אותה בידיו והכניסה לבית. משיצאה שוב, הכניסה לבית שוב.

סביר כי האירועים אותם נאלצה המתלוננת לחוות יתנו בה אותותיהם בהמשך חייה. נופך נוסף של חומרה מתקבל במקרה זה נוכח איומיו של הנאשם כלפי הקטינה כי אם תספר על מעשיו הוא יכה אותה, יפגע בה ואף "יהרוג אותה". אין צורך להכביר מילים באשר למשמעות שיש לאיום כזה על ילדה בגילה של המתלוננת.

אשר להסדר הטיעון ציין ההרכב כי הגיע לכלל מסקנה כי הסדר הטיעון ראוי ויש לכבדו, זאת במיוחד לאור הקושי הראייתי שנטען בפניו והודייתו של הנאשם בהזדמנות הראשונה שחסכה את עדותם של בני המשפחה. דווקא במקרים כאלה עולה חשיבותה של הודייה בהזדמנות הראשונה כשיקול להקלה בענישה.

בפרטו לגבי הסדרי טיעון ציין הרכב השופטים כי:

" בית המשפט ייצא מן ההנחה שרשויות התביעה המופקדות על אכיפת החוק ועל בטחון הציבור, שקלו את כל השיקולים הרלבנטיים בטרם הגיעו להסדר הטיעון. נטייתו של בית המשפט לכבד את הסדר הטיעון תיגבר כאשר ההנמקה העיקרית לו הינה - כבמקרה זה – קושי ראייתי.

משמעות הדבר שבשל הקושי הראייתי התחזקה האפשרות, שאם ינוהל המשפט יזוכה אדם שביצע עבירות חמורות. במצב זה טוב עשתה התביעה בהגיעה להסדר טיעון, אפילו כולל הוא ענישה מופחתת, אם כי עדיין במתחם הסבירות, בבחינת הכרח בל יגונה. מנימוק זה, כאמור, נוטה גם בית המשפט לכבד הסדר טיעון המושתת על אדנים אלה".

הדיון התקיים ב"דלתיים סגורות" ומאחר והמדובר במעשים מגונים בתוך המשפחה, נאסר פרסום כל פרט העלול להביא לזיהוי המתלוננת והנאשם.