גזר דין בעבירות מעשה סדום בנסיבות אינוס

דרגו את המאמר

הותר לפרסום כי הרכב ביהמ"ש המחוזי בנצרת גזר על פלוני יליד 1978, תלמיד ישיבה, שלימד שעורי גמרא והורשע עפ"י הודאתו , בעבירות מעשה סדום בנסיבות אינוס, מעשה מגונה בנסיבות אינוס (מקרים רבים) ונסיון למעשה סדום בנסיבות אינוס , אותן בצע במתלוננים הקטינים בני הגילאים 13-15 שחלקם למדו אצלו - מאסר בפועל לתקופה של 7 שנים; מאסרים על תנאי למשך 3 שנים ולמשך 6 חודשים, בהתאם לסוגי העבירות השונות, וחיוב הנאשם לפצות פיצוי כספי בסך של 10,000 ₪ את המתלונן ד.כ. וסך של 5,000 ₪ לכל אחד מיתר שלושת המתלוננים ובסה"כ - 25,000 ₪.

הרכב השופטים שישב לדין: אב"ד האשם ח’טיב והשופטים זיאד הווארי ובנימין ארבל.

עובדות כתב האשום

הנאשם, שהיה תלמיד ישיבה ובקיא בתורתו, נבחר ע"י אביהם של שניים מהמתלוננים ללמד שיעורי גמרא את המתלונן ד.כ., שהיה כבן 15 שנים ו- 3 חודשים. במהלך חודש אוגוסט 2007, זימן הנאשם את המתלונן לביתו, ע"מ שזה ילמדו פרק בגמרא. בהגיעו לביתו של הנאשם, ולאחר שהחלו בלימודי הקודש, החל הנאשם לבצע בו מעשים מגונים, ומעשי סדום בנסיבות אינוס חרף התנגדותו.

כחודש לאחר האירועים הנ"ל פגש הנאשם את אחותו של המתלונן, וביקש ממנה את פרטי המתלונן. אגב כך שאלה לגילה, וזו אמרה לו כי הינה בת 13. הנאשם פיתה אותה לבוא עמו לבית אמו ובצע בה מעשים מגונים. בהמשך בצע בשני מתלוננים נוספים מעשים מגונים בניגוד לרצונם ואף הקרין בפני אחד מהם סרט פורנוגרפי. כל זאת תוך שהוא מפתה אותם באמתלות שווא להצטרף אליו, בין היתר ללמודי גמרא ולמציאת שידוך.

הנאשם הודה בבצוע כל העבירות המיוחסות לו.

המרכז להערכת מסוכנות בחוות דעתו ציין כי צורת התנהלותו של הנאשם ואופן ביצוע העבירות מעלה חשש לקיומה של סטיה מינית הבופילית (משיכה מינית כלפי נערים), תוך שלא ניכרת בו תובנה למהות ולחומרת העבירות, ואף לא למצבי סיכון עתידיים העלולים להישנות מקרים מסוג זה.

עמדתו זו של הנאשם נתפסת ע"י המרכז כבעייתית, ומגבירה את המסוכנות המינית לטווח ארוך הטמונה בו. עבריינים מסוגו של הנאשם מתאפיינים בכך כי הם חוזרים שוב ושוב על מעשיהם, תוך שהם בטוחים כי לא יבצעו עבירות מסוג זה בעתיד ואינם מגלים כל הפנמה לצורך טיפול בנושא.

סיכום חוות הדעת הינו, כי הנאשם סובל מרמת מסוכנות גבוהה לרצידיויזם מיני.

שירות המבחן אף הוא באופן עצמאי התרשם כי לנאשם רמת דחפים מינית גבוהה וכי במצבי עוררות הוא עלול לפגוע מינית הן בקטינים והן בקטינות עמם הוא בא במגע.

הרכב השופטים ציין כי מעשיו של הנאשם הינם נואלים, וראויים להתייחסות חמורה, אשר יהיה בה כדי להביע את עמדתו של ביהמ"ש ביחס לעבירות מעין אלה, ולהוקיע אותן ואת מבצעיהם, תוך הרתעת עבריינים פוטנציאליים. וכדבריהם: "העבירות שלפנינו מלמדות על אופיו המסוכן של הנאשם, אשר פגע, תוך פרק זמן קצר, ב- 4 קטינים רכים, תוך שהוא מתכנן את מעשיו בקפידה ומנצל את האמון שנתנו בו קטינים אלה והוריהם. הנאשם, שהינו אברך אשר הוכר כידען בגמרא, הציע לקטינים את שירותיו כמלמד. אלה נתנו בו את אמונם, והלכו עמו למקום הלימוד ביחידות. אין ספק כי אלה שאפו ללמוד תורה ובמקום זאת נפלו קורבן לתאוותיו הנפשעות של הנאשם, אשר נטל לעצמו חירות לפגוע בהם ובנפשותיהם הרכות".

עוד הבהירו השופטים כי יש להביא בחשבון אף את המסוכנות הגבוהה העולה ממנו, כפי שבאה לידי ביטוי בדוחות גורמי הטיפול. כך אף יש להביא בחשבון את העובדה כי אינו מצליח להפנים את חומרת מעשיו, ומציג פסאדה שאינה עולה בקנה אחד עם עמדותיו האמיתיות.

לקולא, נזקפו לזכותו הודאתו בשלבים המוקדמים של הדיון המשפטי והעובדה כי חסך מקורבנותיו את הצורך להתייצב בביהמ"ש ולהעיד - דבר אשר עלול להפוך לחוויה טראומטית עבורם ופגיעה נוספת בנפשם; עברו הנקי ; נסיבותיו המשפחתיות הקשות וכן את הבעת הצער באולם ביהמ"ש.