הורשע בביצוע 3 עבירות של מעשים מגונים בקטינה, בתה של אשתו
| דרגו את המאמר |
|
הרכב ביהמ"ש המחוזי בחיפה, גזר עתה על פלוני בן 34 יליד קנדה, שעלה לארץ לפני כשנתיים, ושהורשע עפ"י הודאתו בבצוע 3 עבירות של מעשים מגונים בקטינה ילידת 1997 , בתה של אשתו , שש שנות מאסר, מתוכן חמש שנים מאסר בפועל, והיתרה מותנית למשך שלוש שנים.
הרכב השופטים: אב"ד סגן הנשיא אילן שיף והשופטות חני הורוביץ וצילה קינן.
העובדות והמעשים בגינם הורשע הנאשם
הקטינה בת ה-10, ילידת 16/10/97, היא בתה של אשת הנאשם, אותה גידל הנאשם כאב, מיום היוולדה. לנאשם שני ילדים נוספים מלבד המתלוננת. בין השנים 2006-2007, בעת שהמתלוננת למדה בכיתה ג’, ביצע בה הנאשם מעשים מגונים, בשלושה ארועים , כביכול תוך כדי משחק במיטתה. הנאשם הזהיר את הקטינה לבל תספר דבר לאמה.
המתלוננת עם אמה ואחיה עזבו את הארץ.
הרכב השופטים ציין בגזה"ד כי המעשים שביצע הנאשם בבתו בת ה-9 חמורים וכי אין זה משנה, אם אכן המתלוננת איננה בתו, יוצאת חלציו, כטענתו. (לטענתו, הוברר כי נולדה ממערכת יחסים של אשתו עם חבר קרוב לו בעבר ). הנאשם גידל את המתלוננת מיום היוולדה, הוא היה אביה לכל דבר, היא נתנה בו אמון והוא ניצל זאת באופן מחפיר ופגע בה. גם ללא תסקיר קורבן ברי, כי עבירת מין במשפחה המבוצעת כלפי קטינה חסרת ישע, פוגעת בה פגיעה קשה, שעלולה לצרוב ולצלק את נשמתה לתמיד.
לקולא:
נלקחו בחשבון עובדת היות המאסר - ראשון, את הודאתו, את חרטתו ורצונו בטיפול ואת נסיבותיו האישיות, בעבר ובהווה, וכן שמעריך המסוכנות המוסמך קבע כי מסוכנותו של הנאשם לפגיעה מינית בקורבנות מזדמנים נמוכה וכי סכנה לחזרה על עבירות של גילוי עריות גבוהה אמנם קצת יותר, אך עשויה לפחות אם הנאשם יטופל.
עוד הפנה ההרכב את תשומת לב שב"ס לבקשת הנאשם להשתלב במסגרת טיפולית לעברייני מין במשפחה.
-----------
|
בעניין:
|
מדינת ישראל
ע"י פרקליטות מחוז חיפה
|
|
|
|
|
|
|
המאשימה
|
|
|
נ ג ד
|
|
|
|
|
פלוני
|
|
|
|
|
ע"י ב"כ עו"ד
|
טורס יוסי
|
הנאשם
|
|
נוכחים:
|
בשם המאשימה, עו"ד גב' לילך תמיר
בשם הנאשם, עו"ד יוסי טורס
הנאשם באמצעות הליווי
|
גזר דין
א. הכרעת הדין
1. בעקבות הסדר טיעון שנערך בין הצדדים, הודה הנאשם בעובדות כתב האישום המתוקן (בשנית), והורשע בביצוע 3 עבירות של מעשים מגונים, לפי סעיף 348(ב) בנסיבות סעיף 345(ב)(1) לחוק העונשין, התשל"ז – 1977 (להלן: "חוק העונשין") + סעיף 351(ג)(2) לחוק העונשין.
במסגרת הסדר הטיעון הסכימו הצדדים על טווח ענישה, לפיו התביעה תעתור לשש שנות מאסר בפועל והסנגור יבקש להסתפק בשלוש שנות מאסר. עוד הסכימו הצדדים שיושת על הנאשם גם מאסר על תנאי.
2. העובדות והמעשים בגינם הורשע הנאשם הנם כלהלן:
ק. בת ה-10, ילידת 16/10/97 (להלן: "המתלוננת"), היא בתה של אשת הנאשם, אותה גידל הנאשם כאב, מיום היוולדה. בין השנים 2006-2007, בעת שהמתלוננת למדה בכיתה ג', ביצע בה הנאשם את המעשים המפורטים להלן:
א. באחד הימים ביקשה המתלוננת להישאר בבית ולא ללכת לבית הספר. הנאשם הסכים לכך ואמר למתלוננת שהיא תוכל להישאר עמו ולעזור לו במטלות הבית ובלבד שלא תספר על כך לאמה, שהייתה באותה עת בעבודה. כעבור זמן מה, אמר הנאשם למתלוננת שאפשר לעשות הפסקה מעבודות הבית והציע לה לשחק במשחק תפקידים, בו הנאשם הוא תינוק והמתלוננת היא האם שצריכה להניקו. אז נכנס הנאשם עם המתלוננת למיטתה, הרים את חולצתה, ומצץ את שדיה.
לאחר מכן הזהיר הנאשם את המתלוננת לבל תספר על כך לאיש, אחרת הוא ילך
לכלא, שם יעשו לו דברים רעים עד שהוא ימות.
ב. באירוע אחר, במיטתה של המתלוננת, לאחר שהנאשם שוב הציע לה לשחק במשחק תפקידים כמפורט בסעיף א שלעיל, מצץ הנאשם את שדיה, בהעמידו פנים שהוא תינוק והוא יונק משדיה חלב. בשלב כלשהו אמר הנאשם למתלוננת כי החלב בשדיים נגמר, והוא עדיין רעב, ולכן היא צריכה להמשיך ולהאכילו מאיבר מינה; או אז הפשיט הנאשם את המתלוננת ממכנסיה ומתחתוניה, ליקק את איבר מינה בלשונו ומצץ אותו.
ג. באירוע נוסף, בחדר השינה של הנאשם, במיטתו, שוב הציע הנאשם למתלוננת לשחק במשחק שבו הוא התינוק ולמתלוננת יש חלב בשבילו. הנאשם הציג עצמו כבוכה בגלל שהוא רעב, נשכב על המיטה והושיב את המתלוננת עליו כשאיבר מינה מול פיו ובעודה עירומה בחלק התחתון של גופה, ליקק הנאשם את איבר מינה בלשונו ומצץ אותו; לאחר מכן הזהיר הנאשם את המתלוננת לבל תספר על כך לאמה, כיוון שאם תספר, יקרה לו משהו רע.
3. לבקשת הצדדים, הורינו על הכנת חוות דעת בעניינו של הנאשם, ע"י המרכז להערכת מסוכנות ותסקיר מטעם שירות המבחן. כמו כן הורינו על הכנת תסקיר קורבן אודות המתלוננת. עקב כך שהמתלוננת עם אמה ואחיה עזבו את הארץ, נבצר מהשירות לילד ולנוער למלא אחר ההחלטה באשר להגשת תסקיר קורבן. עפ"י סעיף 187 (ב) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982, "רשאי" ביהמ"ש לבקש תסקיר. בנסיבות האמורות, יינתן אפוא גזה"ד ללא תסקיר קורבן.
4. תסקיר שירות המבחן
מהתסקיר עולה כי הנאשם בן 34, יליד קנדה, נשוי ואב לשניים בנוסף למתלוננת. הנאשם עלה ארצה עם משפחתו לפני כשנתיים. לדבריו, תקופה קצרה לאחר שעלו ארצה, עזבה אשתו את הבית ועברה להתגורר עם אחר. לאחר מכן הילדים עברו לחזקתו.
הנאשם סיפר על קשייו המשפחתיים והאישיים, בעקבות הליך גירושין קשה, שהתנהל בין הוריו. בתקופת לימודיו בתיכון נחשף לסמים ונהג לצרוך סמים לעיתים קרובות. בהמשך למד תקופה קצרה בקולג', עבד כשכיר והשתייך לכת רוחנית. הוא נהג לצרוך סמים עד כדי התמכרות.
אשת הנאשם (אמה של המתלוננת) כבת 27. מערכת יחסיה עם הנאשם תוארה כמורכבת ובעייתית. מערכת יחסיהם של בני הזוג התדרדרה לאחר, שלדבריו, נודע לו כי המתלוננת נולדה מיחסיה של אשתו עם חבר קרוב לו בעבר. לדבריו, כדרך התמודדות החל לשתות אלכוהול, במקביל לצריכת סמים. במהלך השנתיים האחרונות שתה אלכוהול בכמויות גדולות, עד כדי מצב של איבוד הכרה ועילפון מדי ערב.
מתיאוריה של אשתו עולה כי הנאשם נקט כלפיה באלימות מתמשכת.
קצין המבחן ציין כי הנאשם הציג עצמו כקורבן של נסיבות אישיות ומשפחתיות קשות ונמנע מנגיעה מעמיקה בעולמו הפנימי.
באשר להיסטוריה המינית שלו, גילה הנאשם כי נחשף לפורנוגרפיה מגיל צעיר וטען כי עד להתבגרותו פיתח התמכרות לחומרים פורנוגרפיים.
בפני קצין המבחן טען הנאשם כי איננו סבור שנגרם נזק כלשהו למתלוננת בשל פגיעתו המינית בה, כיוון שלא נלוותה אלימות למעשיו. הוא טען כי ביצוע העבירות היה בהשפעת החומרים הפסיכואקטיביים בהם עשה שימוש.
קצין המבחן התרשם כי הנאשם הינו אדם בעל אישיות מורכבת, המכור לסמים ולאלכוהול. במהלך השנים פיתח התמכרות נוספת לפורנוגרפיה, דבר אשר הגביר את דחפיו המיניים ואת טעויות החשיבה שלו, הפחית מאוד את יכולת האמפתיה שלו ביחס לקורבן והביא לפורקן דחפיו על המתלוננת. זו שימשה קורבן נגיש וקל עבורו לאורך השנים.
הנאשם שלל פגיעה מינית בקטינות אחרות, מלבד המתלוננת.
קצין המבחן העריך כי לנאשם מאפיינים התנהגותיים המצביעים על קיומה של סטייה מינית פדופילית, אשר באה לידי ביטוי בגילוי עריות. כמו כן, האלכוהול והסמים אותם נוהג הנאשם לצרוך, מהווים גורם סיכון נוסף לרצידיביזם אצלו. עיוותי החשיבה המאפיינים את התייחסות הנאשם לקורבן העבירה ותפיסתו בדבר הנאה מינית הדדית שלו ושל קורבן הפגיעה מינית, בנוסף לקיומן של פנטזיות מיניות מוגברות, מחזקים את הרושם כי קיימת אצלו סטייה מינית פדופילית.
קצין המבחן העריך כי קיימת אצל הנאשם רמת סיכון גבוהה להישנות פגיעות מיניות בקטינים, ולא רק בקורבן העבירה שהיא בת משפחה.
בהיעדר מענה טיפולי לבעיותיו במסגרת שירות המבחן ונוכח חומרת העבירות, לא בא שירות המבחן בהמלצה טיפולית. קצין המבחן המליץ שיושמו לנאשם גבולות ברורים במסגרת העונש שיוטל עליו וכי במידה והנאשם יבטא רצון לעבור טיפול, הוא יוכל לקבל מענה במסגרת מב"ן שבשב"ס.
5. חוות דעת המרכז להערכת מסוכנות
עורך חוות הדעת ציין כי יש להתייחס למסקנות חוות דעתו בזהירות, כיוון שאין בידיו חומר אובייקטיבי אודות הנאשם, קודם למועד עלייתו של הנאשם ארצה בחודש יולי 2006, כ- 16 חודשים טרם מעצרו.
בחווה"ד צוין כי מהמידע שהתקבל בבדיקה ומהשיחה עם אשת הנאשם, עולה תמונה של אדם בעל הפרעת אישיות קשה, מניפולטיבי ושתלטן, רהוט ומשכנע, בעל שטיחות אפקטיבית מסוימת וקושי לגלות התנהגות עקבית ארוכת טווח. מהמידע החלקי הקיים בעניינו של הנאשם עולה, כי הוא אינו עובר את הסף הקליני של אישיות פסיכופטית.
המומחה העריך כי הסכנה לפגיעה מינית בקורבנות מזדמנים הנה נמוכה. הסכנה לרצידיביזם לעבירות של גילוי עריות גבוהה קצת יותר, אך עשויה לרדת אם יעבור טיפול המתאים לבעיותיו.
6. טיעוני ב"כ הצדדים
ב"כ המאשימה הדגישה את המעשים החמורים שביצע הנאשם בבתו בהיותה בת 9.
גם ללא תסקיר קורבן ניתן להעריך את הנזק הרב שנגרם לקטינה, כאשר דמות אב משתמשת בה לפורקן יצרים מיניים.
מתסקיר שירות המבחן עולה כי הנאשם איננו מגלה אמפטיה כלפי הקורבן וסבור שלא נגרם לה שום נזק.
אומנם הערכת המסוכנות המחייבת היא זו של המרכז להערכת מסוכנות, יחד עם זאת מתסקיר שירות המבחן עולות עובדות לגבי אופיו הבעייתי של הנאשם ועולה תמונה אישיותית דומה עולה גם מחווה"ד של המרכז להערכת מסוכנות.
המאשימה ביקשה להטיל עליו עונש לפי הרף הגבוה שנקבע בעסקת הטיעון. עונש, שיהא בו ביטוי לסלידה הרבה ממעשיו.
הסנגור ביקש לגזור על הנאשם עונש על פי הרף התחתון שנקבע בעסקת הטיעון. זאת, בהתחשב בילדותו ובקשייו המשפחתיים והאישיים.
לטענתו, לאחר הולדת ילדו השלישי התברר לנאשם שהמתלוננת היא בתו של חברו. כאן חלה תפנית בחייו והידרדרות נפשית קשה, בכלל זה התמכרות לאלכוהול, לסמים ולחומרים פורנוגרפיים. לאחר שבני הזוג נפרדו והנאשם נשאר עם הילדים, בוצעו העבירות נשוא כתב האישום המתוקן.
הסנגור הצביע על כך שהנאשם הודה במעשים עוד בשלב החקירה, הכה על חטא וביקש טיפול. אומנם בביהמ"ש החל לנהל הליך של משפט זוטא, אך משפט הזוטא היה בקשר לעבירה שנמחקה מכתב האישום.
הסנגור הצביע על כך שהנאשם, שזהו מעצרו ומאסרו הצפוי הראשון, בעל נפש שבירה ובכל שלבי הדיונים בביהמ"ש מירר בבכי. הנאשם נמצא כיום לבדו בישראל ואין מי שידאג לו. אשתו והילדים עזבו את הארץ. כל שנת מאסר הינה עבורו גם שנת בידוד ממשפחתו.
הסנגור הפנה לכך שמעריך המסוכנות, שחוות דעתו היא הקובעת (להבדיל מחוות דעת שירות המבחן) קבע שהסיכון לפגיעה מינית מזדמנת נמוכה וביחס לפגיעה מינית במשפחה, זו תקטן אם הנאשם יטופל. הנאשם מבקש טיפול ומבין את הנזק שגרם למתלוננת.
7. הנאשם
הנאשם ב"דברו האחרון" בכה ואמר כי הוא מצטער על מה שעשה, לא רק בגלל מה שקרה לו אלא בגלל הכאב והסבל שגרם לאלו שהיו חשובים לו ביותר. לדבריו, מה שעשה בלתי נסלח.
בשנת המעצר, ללא סמים ואלכוהול בהם השתמש במטרה לברוח מהבעיות שמהן סבל בחייו- הייתה לו הזדמנות לבחון את נסיבות חייו הקשים. אלו אינן תרוץ למעשיו אלא רק רקע להם.
הוא עשה בחירות גרועות בחייו, אכזב את עצמו ואת בני משפחתו, אך למרות זאת הוא אדם מצפוני. הוא בוכה כל הזמן, נשמתו ורוחו שבורים והוא זקוק לטיפול. הוא מקווה שיוכל לחזור לקנדה, שם יוכל לקבל טיפול בשפתו ולחזור לשוק העבודה במקצועו כחשמלאי. ברצונו לשקם את עצמו, גם כי יש לו אחריות כלפי בני משפחתו.
הוא טען כי פגע באנשים רבים וגם בעצמו וכי הוא מבקש לעצמו חיים חדשים. הוא מבקש את רחמיו של ביהמ"ש ושעונשו יהיה קצר ככל הניתן, כדי שיוכל לחזור למלא חובותיו למשפחתו.
8. דיון
המעשים שביצע הנאשם בבתו בת ה-9 חמורים. אין נפקא מינה, אם אכן המתלוננת איננה בתו, יוצאת חלציו, כטענתו. הנאשם גידל את המתלוננת מיום היוולדה, הוא היה אביה לכל דבר, היא נתנה בו אמון והוא ניצל זאת באופן מחפיר ופגע בה. גם ללא תסקיר קורבן ברי, כי עבירת מין במשפחה המבוצעת כלפי קטינה חסרת ישע, פוגעת בה פגיעה קשה, שעלולה לצרוב ולצלק את נשמתה לתמיד.
בית המשפט קבע לא אחת, כי עבירות אלו הנן מן החמורות בקשת העבירות ומחייבות החמרה בדין, כאמצעי גמול והרתעה.
לזכות הנאשם שקלנו את העובדה כי מדובר במאסרו הראשון, את הודאתו, את חרטתו ורצונו בטיפול ואת נסיבותיו האישיות, בעבר ובהווה.
כמו כן שקלנו את העובדה שמעריך המסוכנות המוסמך קבע כי מסוכנותו של הנאשם לפגיעה מינית בקורבנות מזדמנים נמוכה וכי סכנה לחזרה על עבירות של גילוי עריות גבוהה אמנם קצת יותר, אך עשויה לפחות אם הנאשם יטופל.
עם זאת, אין בכל אלו כדי לנטרל את החובה המוטלת על בית המשפט להביע שאט נפש ממעשים כמו שביצע הנאשם ולבטא זאת בגזר הדין.
לאחר שקלול כל הנסיבות לחומרה ולקולא החלטנו לגזור על הנאשם עונש כלהלן:
שש שנות מאסר, מתוכן חמש שנים מאסר בפועל, לריצוי מיום מעצרו, 24.10.07 והיתרה מותנית בכך שלא יעבור, בתוך שלוש שנים, עבירה על הוראות סימן ה' לפרק י' לחוק העונשין.
הננו מפנים את תשומת לב שב"ס לבקשת הנאשם להשתלב במסגרת טיפולית לעברייני מין במשפחה.
זכות ערעור לבית המשפט העליון בתוך 45 ימים מהיום.
ניתן היום ט"ו באלול, תשס"ח (15 בספטמבר 2008) במעמד הצדדים
|
א. שיף, שופט - ס. נשיא
[אב"ד]
|
|
ח. הורוביץ, שופטת |
|
צ. קינן, שופטת
|
גלית ב.
