מעצר עד תום ההליכים ושיקולי בית המשפט

דרגו את המאמר

התקבלו 2 דירוגים בציון ממוצע: 5.0 מתוך 5

כידוע, החוק הפלילי בישראל קובע כי אדם הינו חף מפשע עד אשר הוכחה אשמתו. ואכן, חפותו של האדם מעניקה לו את זכותו לחירות גם כאשר מיוחסים לו אישומים פליליים. לעיתים, המדינה תבקש לעצור נאשם עד תום ההליכים בעניינו. מדובר אפוא בשלילת חירותו של אדם אשר טרם הורשע בדין. אי לכך, סוגיות כגון מעצר עד תום ההליכים נתקלות לא אחת בהתנגדות מצד הנאשם ובאי כוחו. על פי רוב, הנאשם יבקש שלא להורות על מעצרו עד תום ההליכים או לחילופין לקבוע כי הוא יהיה נתון תחת מעצר בית.

בקשה למעצר עד תום ההליכים מוגשת על ידי המדינה לאחר הגשת כתב אישום. בית המשפט ייעתר לבקשה כגון דא בכפוף לאיזון הראוי בין הזכויות העומדות על הפרק. לדוגמא, זכותו של הנאשם לחירות טרם הוכחה אשמתו, וחובתה של המדינה לשמור על שלום הציבור ולמנוע סכנה לחברה הנשקפת מנאשם כזה או אחר. בית המשפט בוחן בקשה למעצר עד תום ההליכים על בסיס מספר שיקולים.

ראשית, המדינה צריכה להוכיח כי קיימת עילת מעצר. דהיינו, קיים חשש כי הנאשם יפעל לשם שיבוש הליכי משפט או שהוא ינסה להימלט מאימת הדין. הסיבות למעצר עד תום ההליכים יכולות לכלול גם סכנה אשר נשקפת לציבור מפני הנאשם. לדוגמא, כאשר מדובר באדם בעל עבר פלילי עשיר, אשר קיימת סכנה של ממש כי במידה והוא ישתחרר למעצר בית הוא יפעל כנגד המתלונן או משפחתו, הרי שברור כי מומלץ לקבל בקשה להארכת מעצרו.

בשלב השני, בית המשפט עומד על חומרי החקירה הרלבנטיים ובוחן את מהות העבירות המיוחסות לנאשם. כמו כן, בית המשפט בודק האם קיימות ראיות לכאורה לכך שהנאשם ביצע את המעשים המדוברים. במילים פשוטות, השופט בוחן את הראיות המבססות את כתב האישום ממעוף הציפור ומנסה לבדוק האם קיים במקרה דנן פוטנציאל להוכחת האשמה.

במידה ושני התנאים שפורטו לעיל מתקיימים, השופט עובר לבחון אפשרות של חלופת מעצר. דהיינו, מעצר בית על בסיס פיקוח ו/או איזוק אלקטרוני. לא אחת, בית המשפט ייעתר לבקשתו של נאשם להיות עצור במעצר בית, וזאת נוכח הרצון להפחית ככל הניתן את הפגיעה בחירותו של מי שטרם הורשע בבית משפט.

במרבית המקרים, דיונים בסוגיות כגון הארכת מעצר עד תום ההליכים נעשים בנוכחות הנאשם וגם האחרון יכול לשאת דברים ולהסביר את עצמו לשופט. במידה ולנאשם אין סנגור פלילי, בית המשפט מורה על מינוי עורך דין עבורו. על פי רוב, בקשת הארכת מעצר עד תום ההליכים תוגש במקביל להגשת כתב אישום. אי לכך, מדובר אפוא באחד המועדים הראשונים בהם הנאשם וסנגורו נחשפים לחומרי החקירה והראיות אשר מבססות לכאורה את כתב האישום.

לעיתים, בית המשפט נעזר גם בתסקיר בעניינו של הנאשם הבוחן את נסיבותיו האישיות, התאמתו לחלופת מעצר, יכולתו להשתחרר בערבות וכדומה. תסקיר זה הינו בעל משקל רב מבחינתו של בית המשפט וזאת משום שהוא נערך על ידי גורמי מקצוע בלתי תלויים. כמו כן, התסקיר בוחן לא רק את הנאשם אלא גם את בני משפחתו, חבריו וסביבתו.

הארכת מעצר עד תום ההליכים

מעצר עד תום ההליכים איננו נמשך יותר מתשעה חודשים. זאת נוכח התפיסה כי אין לשלול את חירותו של אדם במשך תקופה ארוכה יותר ללא הרשעה. עם זאת, והיות ו"טחנות הצדק טוחנות לאט", פעמים רבות המדינה תבקש להאריך את המעצר מעבר לתשעת החודשים. במקרים כגון דא, בית המשפט יאשר הארכה נוספת של המעצר בכפוף לשיקולים דווקניים יותר. למעשה, ככל שעובר זמן רב יותר ממועד תחילת המעצר, כך גדלים בהתאמה סיכוייו של הנאשם להשתחרר ממנו.

כמו כן, בית המשפט יכול להתנות את השחרור בהפקדת ערובה מצידו של הנאשם. הארכת מעצר מעבר לתשעת החודשים לא תהיה ארוכה מ-90 ימים בכל פעם. חשוב להדגיש גם כי במידה ואדם נעצר עד תום ההליכים, אך משפטו לא החל בתוך 30 ימים ממועד תחילת המעצר, יש לשחררו עם או בלי הפקדת ערבות. עם זאת, מדובר בהליך הנתון לפרשנות.