בית המשפט הורה כי עבריין מין משוחרר ישאר בבית בלילות

דרגו את המאמר

המודעות הציבורית הגוברת בעניין עבירות מין תופסת כותרות רבות באמצעי התקשורת השונים. לצד הרשעתו של הנשיא לשעבר, משה קצב, בעבירות של אונס ומעשה מגונה, עוסקת התקשורת בנאשמים ובחשודים אשר נטענים כנגדם ביצוע של עבירות מין.

רשויות המדינה נרתמו אף הן למאבק, הן מבחינת הגשת כתבי אישום חמורים על ידי המשטרה, הן על ידי גזירת דין לחומרה בגין עבירות מין, והן על ידי חקיקת חוקים הנוגעים לפעילותם של עברייני מין. אחד החוקים הללו הינו חוק הגנה על הציבור מפני עברייני מין, התשס"ו-2006.

מכוח חוק זה, מונה קצין פיקוח עבירות מין אשר הינו עובד סוציאלי המועסק בשירות בתי הסוהר. במסגרת תפקידיו של קצין הפיקוח נמנים פיקוח על הימצאותם ופעולותיהם של עברייני מין. כמו כן, קצין הפיקוח הינו בר סמכות לערוך חוות דעת לגבי מסוכנתו של אדם אשר הורשע בעבירות מין ולהמליץ על תנאי שחרורם. במסגרת דיון בבית המשפט העליון, בנוגע למאסרו של עבריין מין מורשע הנמצא בשלביו הסופיים, נדרשה חוות דעת מסוג זה.

יחידת הפיקוח בשירות בתי הסוהר קבעה כי נשקפת דרגת מסוכנות גבוהה מעבריין המין המורשע ועל כן יש להטיל עליו צו פיקוח ומעקב בהשתחררו. על פי צו זה, אסור לאסיר לקיים פגישות עם קצין הפיקוח, עליו להיות מוגבל ביציאתו מביתו בשעות הלילה ועליו להתרחק מקטינות ומקורבנות העבירה.

האם מדובר בפגיעה בזכות יסוד חוקתית?

העבריין המורשע הסכים עם תנאי הצו מלבד התנאי האחרון בו – השארתו בביתו בשעות הלילה. לדבריו, מדובר בתנאי בלתי מידתי אשר כולל פגיעה של ממש בזכויותיו החוקתיות היסודיות. העבריין הוסיף כי לאחר ריצוי עונשו הוא זכאי להמשיך את חייו כרגיל ואין הוא מסוכן עוד בלילות.

המדינה טענה, לעומת זאת, כי עסקינן באדם בשנות ה-60 לחייו המבצע עבירות מין כבר מגיל 15 והטלת התנאי האוסר עליו להסתובב בלילות מחוץ לביתו הינה לשנה אחת בלבד. כמו כן, נטען עוד כי בהסכמת קצין הפיקוח, יוכל האחרון לצאת מביתו גם בשעות אלו.

בית המשפט קבע כי יש לתת את הצו המבוקש שכן ההגנה על הציבור יושבת בבסיס תכליתו של חוק ההגנה מפני עבירות מין. בפסק הדין נכתב כי החוק מגן על הציבור על ידי חוות הדעת המוגשות מטעם קצין הפיקוח בשב"ס וישנה דרישה ספציפית ואינדיווידואלית לבחינת מסוכנותו של כל עבריין באופן אישי. המטרה כאן הינה למנוע ולא להעניש וכן להטיל פיקוח על העבריין שימנע ממנו לחזור לסורו ויסייע לו לפתוח דף חדש בחייו.

לסיכום, נקבע כי אמנם מדובר בהגבלה של חופשה התנועה של העורר, אך עסקינן בתקופה של שנה בלבד מחד, ועבריין בעל מסוכנות גבוהה מאידך. כמו כן, העורר המשיך וביצע עבירות מין גם לאחר שריצה תקופות מאסר קודמות, במהלך השנים לא עבר טיפול שיקומי כלשהו, ואין לא מעגלי תמיכה עליהם הוא יכול להישען.

בית המשפט דחה גם את טענת העורר לכך שלא קיים קשר בין האיסור לצאת בלילה לבין העבירות שבוצעו על ידו. השופט קבע כי ההשפעה אינה נובעת ממעשיו של הנאשם בשעות הלילה, אלא שבחסות החשיכה הוא מסוגל להימלט לאחר ביצוע מעשים אסורים.