מהי עבירת גניבה בידי מורשה ומה העונש הצפוי?

דרגו את המאמר

התקבלו 2 דירוגים בציון ממוצע: 5.0 מתוך 5

גניבה בידי מורשה היא עבירה פלילית של נטילת רכוש שלא בהסכמה מתוך כוונה לשלול אותו לצמיתות. היא מהווה עבירת גניבה לכל דבר, לצד עבירה נוספת של פגיעה ביחסי האמון שבין בעל הנכס ובין המורשה לטפל בנכסיו, כגון: עורך דין, מנהל השקעות, בנקאי, כונס נכסים וכל גורם או בעל תפקיד שיש בינו ובין בעלי זכויות הקניין בנכס.

עבירת רכוש של גניבה בידי מורשה מתייחסת אל בעלי תפקידים אשר מעלו בתפקידם וגנבו רכוש שהופקד בידיהם לשם שמירה או שימוש, ואין חשיבות אם הוגדרו במסגרת תפקידם כמורשים או לא, אלא מספיק שיש בינם לבין בעלי זכויות הקניין בנכס המסוים יחסי הרשאה או שליחות.

פגיעה ביחסי האמון שבין בעל התפקיד ובין בעל הנכס

לעבירת גניבה בידי מורשה אלמנט נוסף שהוא פגיעה ביחסי האמון שבין המרשה ובין המורשה ביחס לנכסי המרשה, או נכסים המיועדים למרשה. הנכס יכול להיות נכס מוחשי, כגון: מקרקעין או רכוש, או מופשט, כגון: גניבת זכויות יוצרים, שירותים או נכסים וירטואליים. העונש הצפוי לאדם שהורשע בגניבה בנסיבות מחמירות הוא קנסות גבוהים לצד עונש מאסר שיכול להגיע עד שבע שנים.

סעיף 393 לחוק העונשין מתייחס לעבירה של גניבה בידי מורשה, ומטיל עונש מאסר למשך שבע שנים, בגין גניבת נכס שהתקבל עם ייפוי כוח לעשייה בו, גניבת נכס שהופקד אצל מורשה, לבדו או עם אדם אחר, כדי שישמור עליו או ישתמש בו או בתמורתו, כולם או מקצתם, למטרה מסוימת או למסור לאחר. עונש של שבע שנות מאסר צפוי לאדם אשר גנב נכס שקיבל, לבדו או עם אדם אחר, בשביל אדם אחר או לזכותו, או שגנב מהתמורה של נייר ערך, או של עשייה בנכס על פי ייפוי כוח, כשקיבל הוראה שתשמש למטרה מסוימת או תשולם לאחר.

שבע שנות מאסר לעו"ד שגנב מלקוחותיו

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו גזר בתחילת שנת 2017, את דינו של עורך דין שהורשע בעבירות גניבה בידי מורשה ומרמה, והשית עליו שבע שנות מאסר, שני מאסרים על תנאי, פיצוי לכל אחד מהמתלוננים וקנס בסך 50,000 שקלים או מאסר תמורתו.

הנאשם הורשע בגין מספר אישומים במסגרת עיסוקו כעורך דין, בעבירות של גניבה בידי מורשה, משיכת שיק ללא כיסוי וקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות. בכתב האישום הראשון, הנאשם הורשע בעבירה של גניבה בידי מורשה כאשר פעל ככונס נכסים לצורך ביצוע עסקת מכר דירה, ולאחר שקיבל מקונה הנכס למעלה מחצי מיליון שקלים, שלח ידו בסכום האמור.

באישום השני, הנאשם הורשע בכך שקיבל בנאמנות סך של 590,000 שקלים ושלח ידו בכספים. באישום השלישי, הורשע בגניבת 1,300,000 שקלים שהופקדו אצלו בנאמנות על ידי לקוחה נוספת. באישום הרביעי, גנב מלקוח סכום של 120,000 שקלים שהופקדו אצלו בנאמנות לצורך מימוש הסכם רכישת דירה ובאישום החמישי, קיבל במרמה 104,700 שקלים מבני זוג, לאחר שהציג בפניהם מצג שווא שסכום הכסף שמסרו לידיו ישמש כמקדמה לרכישת נכס מקרקעין בחו"ל עבורם.

התביעה הדגישה את היבט הפרת האמון שהיה כרוך במעשיו של הנאשם ששימש כעורך דין וכנאמן של נפגעי העבירה תוך מתן משקל גם לסכומי הכסף שגנב, ועתרה להשית עליו עונש המשקף את החלק העליון של מתחמי הענישה השונים.

הסנגור ציין כי הנאשם השיב מעל מיליון שקלים לקורבנותיו וטען כי ניתן לראות במעשיו כהסתבכות כלכלית ותו לא, על רקע משבר כלכלי שפקד אותו בעקבות רישום מסעדה משפחתית שפשטה את הרגל על שמו. הנאשם לקח אחריות מלאה על מעשיו, הודה כי פגע באנשים על לא עוול בכפם, אך טען כי עשה זאת ללא כוונת זדון. בסופו של דבר בית המשפט גזר על הנאשם שבע שנות מאסר לריצוי בפועל.

ת"פ 39188-06-13