מאסר בפועל בעקבות פלישה לדירה נטושה

דרגו את המאמר

בתי המשפט נוטים להקל בעונשיהם של נאשמים שהורשעו בפעם הראשונה. הרעיון הינו שכאשר מדובר בהסתבכות ראשונה במעשים פליליים, ניתן לצפות כי הנאשמים יזהרו להבא ולכן עונש חמור עשוי לפגוע במאמצי השיקום שלהם. לא כך במקרים בהם מדובר בנאשמים שהינם עבריינים סדרתיים. כפי שיוצג להלן, במקרים מסוג זה, בתי המשפט נוטים להחמיר, ולהתייחס בספקנות לטענות הנאשמים כי הם מבקשים מבית המשפט שיקל בעונשם על מנת שיוכלו לשקם את חייהם.

הנאשם במקרה זה היה יליד שנת 1959, אב ל-7 ילדים וסב למספר נכדים. בשנת 2002, התגלה אדם פלוני תלוי בדירה שהייתה בבעלות המנוח. אותו אדם היה ערירי וכשנה לאחר מותו, החזקה והבעלות בדירה עברו לידיו של האפוטרופוס הכללי. בסמוך להתאבדותו של פלוני, הנאשם פלש בכוח לדירה זו יחד עם בת זוגתו וילדיו. הוא החליף את המנעול, זרק חלק מהרכוש ואת יתר הרכוש ייחס לעצמו.

לאחר שהוא נכנס לדירה, הנאשם התחיל לבצע בה שיפוצים. במהלך אותה שנה, הנאשם זייף חוזה שכירות שנכרת לכאורה בינו לבין הבעלים של הנכס. הוכח כי חוזה זה היה מצג שווא והוא זויף על ידי הנאשם. כמו כן, הנאשם לא עצר והציג את החוזה לשוטר שבא לבקרו במקום. למרות דרישותיו החוזרות ונשנות של האפוטרופוס, הנאשם סירב לפנות את הדירה. לאחר ביצוע הליך של הוכחות, הנאשם הורשע בביצוע עבירות של כניסה בכוח, זיוף בכוונה לקבל דבר, קבלת דבר במרמה ועבירות מרמה נוספות.

הטיעונים לעונש

התביעה הראתה לבית המשפט כי לנאשם היו הרשעות קודמו רבות, כאשר רובן היו עבירות מרמה. נוסף לכך, הפרקליטות הראתה כי נגד הנאשם עמד עונש מאסר על תנאי תקף, עונש שניתן היה להפעיל אותו במקרה הנוכחי. לא מיותר לציין כי השופט שגזר על הנאשם בעבר מאסר על תנאי, זהו אותו השופט שדן כעת בעונשו של הנאשם בגין ביצוע העבירה דלעיל. הפרקליטות ביקשה בנוסף לגזירת עונש חמור בגין ביצוע המעשים, גם להפעיל את עונש המאסר על תנאי שעומד כנגד הנאשם.

ההגנה מצידה טענה כי הנאשם נמצא במצב בריאותי וכלכלי קשה. הסנגור ביקש להדגיש כי בשנים האחרונות הנאשם הצליח לשקם את חייו, והוא אף הגיע להסדר עם האפוטרופוס על כך שישלם את חובו בגין השהייה בדירה שלא כדין.

גזר דינו של בית המשפט

בית המשפט קבע כי הנאשם "בחר בדרך חיים של מרמה ותעתוע". בפסק הדין נקבע כי מדובר היה ב"מניפולאטור", כפי שעלה גם מחוות הדעת הפסיכיאטרית שהוצגה בפני בית המשפט. הנאשם בחר בדרך של מרמה, והסכנה למרמה המשיכה לרחף מעליו גם כעת. בית המשפט הדגיש כי העבירה בה הנאשם הורשע היא עבירה חמורה, אשר יש בה כדי להצביע על זלזול בחוק ועשיית דין עצמי. לפיכך, ובנסיבות אלה, נקבע כי יש להחמיר עם הנאשם ולא לתת בו אמון.

לסיכום,

בית המשפט גזר על הנאשם עונש של 24 חודשי מאסר בפועל, ו-12 חודשים נוספים של מאסר על תנאי. בנוסף, בית המשפט גוזר על הנאשם 12 חודשי מאסר מצטברים נוספים, בגין הפעלת עונש המאסר על תנאי שהוטל עליו בגזר דין קודם. בית המשפט ציין כי העבירות אותם ביצע הנאשם היו כה חמורות, עד כי הוא שקל להפעיל את העונש המרבי הקבוע בחוק.

למרות בקשת הסנגור של הנאשם, בית המשפט קבע כי העונש שנגזר יופעל באופן מיידי. כלומר, לאחר הקראת גזר הדין, הנאשם נלקח למאסר באופן מיידי. בית המשפט החליט כך בשל העובדה שהוכח בפניו כי הנאשם התחמק מדיונים משפטיים מספר פעמים בעבר,ולכן עלה החשש כי הוא ימלט במידה והמאסר לא יבוצע באופן מיידי.