רכוש גנוב: מה הדין הפלילי על החזקת רכוש גנוב?

דרגו את המאמר

התקבלו 2 דירוגים בציון ממוצע: 5.0 מתוך 5

עבירות רכוש נחלקות לשתי עבירות פליליות עיקריות: גניבה ושוד. ההבדל בין שוד לגניבה הוא שבשוד העבירה מבוצעת תוך שימוש באלימות, כולל אלימות מילולית ופיזית, נשק, איומים, סחיטה וכדומה, ובעבירת גניבה לא מופעלת אלימות.

קבלת רכוש גנוב והחזקתו, היא עבירת רכוש בפני עצמה, אשר נחשבת לחמורה פחות משוד וגניבה, אך גם היא חמורה, מכיוון שבדרך עקיפה היא עלולה לסכן את גופו ונפשו של קורבן העבירה, בכך שעבירות רכוש בדרך כלל מתבצעות תוך מעשה מרמה, איומים, ואף פגיעה בגוף עקב שימוש באלימות פיזית או מילולית.

חובת זהירות של מקבל רכוש גנוב

העונש הצפוי לאדם המחזיק נכסים, רכוש, כספים, או כל דבר אחר שיש חשד סביר שהם גנובים הוא מאסר בפועל למשך שישה חודשים. מטרת הענישה בגין החזקת נכסים גנובים היא להרתיע מפני קבלה או החזקה של רכוש שהושג על ידי עבריינים בדרך לא חוקית, או שחשודים בכך.

זאת כדי להקטין ולו במעט את הפיתוי לבצע עבירות רכוש להשגת הנכסים ולהרוויח עליהם כספים או טובות הנאה כלשהן. בנוסף העונש נועד להטיל על אדם המקבל רכוש חובת זהירות ביחס לטיבו, לאופן ולמקום שממנו הגיע.

אופן השגת הרכוש הגנוב

חוק העונשין מגדיר שלושה סוגי עבירות פליליות, שמידת חומרתן נגזרת מאופן השגת הרכוש: קבלת נכסים שהושגו בפשע, בעוון ועבירה של החזקת נכס חשוד. ההבדל בין עבירת פשע לעוון, הוא שהעונש הקבוע על פשע בחוק הוא מעל שלוש שנות מאסר, והעונש על עבירת עוון, הוא בין שלוש שנים לשלושה חודשי מאסר. 

סעיף 411 לחוק העונשין, קובע כי מי שמקבל בזדון רכוש, כסף או נכסים, בידיעה כי הם הושגו בדרך פשע כמו גניבה, או סחיטה צפוי לשבע שנות מאסר. סעיף 412 לחוק קובע כי מי שמקבל בזדון בעצמו או על ידי אחר, רכוש, כסף או כל דבר, בידיעה כי נלקח בעוון, ונוטל עליו את השליטה או העשייה בדבר, צפוי לעונש הזהה לעונשו של מבצע עבירת העוון.

סעיף 413 קובע את עונשו של אדם, שמחזיק בדבר שיש חשד סביר שהוא גנוב, ואין בידו להוכיח בפני בית משפט שרכש את ההחזקה בהם כדין, שהוא חצי שנת מאסר, אלא אם החשוד הוכיח כי החזקה נרכשה כדין.

כתב אישום בגין החזקת רכוש גנוב

ניתן להגיש כתב אישום בגין החזקת רכוש גנוב כעבירה יחידה או כעבירה נלווית. על פי סעיף 413 בחוק, בהגשת כתב אישום בגין עבירה זו, יש להוכיח שהנכס הגנוב מצוי בחזקתו של הנאשם, כלומר שיש לו את היכולת הפיזית לשלוט בנכס ללא קשר לשאלת הבעלות, ואף צריך להיות חשד סביר כי הנכס המדובר בגדר רכוש גנוב.

במסגרת כתב אישום התביעה אינה נדרשת להוכיח כי הנכס נגנב בפועל, אלא האם בנסיבות העניין התעורר חשד שהנכס גנוב, כמו לדוגמה, אם המחיר ששולם עבור הרכוש היה נמוך משמעותית ממחיר השוק, קיים סיכוי גבוה יותר כי מדובר ברכוש גנוב הוא.