הרשעה בפריצה לסניף בנק דיסקונט בתל אביב

דרגו את המאמר

השופט הרשיע שני נאשמים שפעלו יחדיו בביצוע עבירות של פריצה לבניין והיזק לרכוש במזיד. השופט בחן את עדויות עדי התביעה מול עדויות הנאשמים והגיע למסקנה כי עדות האחרונים לא הייתה אמינה. הוא קבע כי עדותם הייתה רצופת שקרים וסתירות לעומת העדויות מטעם התביעה, אשר תמכו זו בזו והציגו תמונה מלאה של האירוע. משכך, הוא הרשיע את הנאשמים.
עובדות כתב האישום ייחסו לנאשמים שתי עבירות: פריצה לבניין שאינו בית מגורים והיזק לרכוש במזיד. נטען כי בתאריך ה-18/02/08 הנאשמים התפרצו לסניף בנק בתל אביב על ידי ניסור סורג בקומה השנייה, שבירת השמשה וחדירה לאחד מהמשרדים.

טענות הצדדים

הנאשמים אישרו שהיו בקרבת מקום, אך טענו כי לא היה להם קשר לפריצה וכי האישומים נגדם היו בגדר טעות. לדידם, הם כלל לא הכירו טוב את רחובות העיר תל אביב והימצאותם באזור הייתה למטרות הנאה – הם הגיעו לעיר במטרה לאכול במסעדה וליהנות.

התביעה התבססה בטענותיה על עדויות של שני עדי ראייה. שני הצדדים הסכימו כי העדים מהימנים אך הם היו חלוקים בדעתם בעניין המשמעויות שהיה ניתן לייחס לעדויות. על פי עדות של אחד מהעדים, הוא הבחין באדם שמשך סורג בבניין בו שכן הבנק. לאחר משיכת הסורג, הוא נכנס לתוך הבניין. לאחר מכן, העד התקשר למשטרה והמתין להגעתה בזירת האירוע. בזמן זה, הוא ראה שני אנשים יוצאים מהבניין. גם העד השני סיפר כי ראה בחור יוצא מצד הבניין ולצידו הלך בחור אחר.

דיון והכרעה

השופט קבע כי הנאשמים הותירו רושם בלתי אמין לחלוטין. כל אחד מהם סיפק גרסה שונה, שסתרה את דברי חברו. בנוסף לכך, בדבריהם התגלו חללים בלתי מוסברים, לרבות הסברים מפוקפקים. מאידך, עדי התביעה הותירו על השופט רושם אמין. מעדויות אלו היה ניתן ללמוד כי אדם שחבש כובע אדום ולבש מעיל כהה עיקם סורגים, ניפץ חלון והכניס את גופו לתוך המבנה המדובר. סמוך לאחר מכן, אדם אחר שרק למי שנכנס למבנה ושניהם יצאו מהאזור לכיוון רחוב סמוך.

עם זאת, השאלה שהתעוררה במקרה דנן הייתה האם היה די בראיות אלו כדי להוכיח ברמת הוודאות של מעבר לכל ספק סביר את הרשעת הנאשמים בעבירות. השופט הגיע למסקנה כי התשובה לשאלה הייתה חיובית. כלומר, למרות טענות ההגנה, ברור היה כי עד הראיה ראה היטב את הנעשה בקומה השנייה של הבנק. גם הממצאים שנמצאו לאחר מכן הוכיחו כי יכולת ההבחנה של העד הייתה טובה מאוד. זמן קצר לאחר שהבחין בנעשה, שני הנאשמים יצאו מאותה סמטה ואחד מהם, זה שנצפה פורץ, נמצא עם פרטי הלבוש שתוארו על ידי עד התביעה וכן עם כפפות.

צוין כי הנאשמים הודו שהם שהו בסמטה סמוך לבנק, אך טענו כי לא עשו כל רע. מאידך, עדותו של עד התביעה השני הצביעה על כך ששני אנשים בסמטה התנהגות בצורה מחשידה כשראו שהבחינו בהם. השופט קבע כי המסקנה שעלתה מן האמור, בשילוב עם שקרי הנאשמים, הייתה כי הנאשמים פעלו יחדיו וביצעו את שיוחס להם בכתב האישום. משכך, השופט הרשיע את שניהם בעבירות של פריצה לבניין והיזק לרכוש במזיד.