הנאשם החליט לנקום בעובדת הסוציאלית והצית את רכבה

דרגו את המאמר

בעקבות דיווח על אלימות במשפחתו של הנאשם, הוא החליט יחד עם חברו להצית את רכבה של העובדת הסוציאלית.

הנאשמים הורשעו, על פי הודאתם בכתב האישום, בעבירות של קשירת קשר לביצוע פשע, בהצתת הרכב ובעבירה של נהיגה בזמן פסילה, ללא רישיון נהיגה תקף. בית המשפט המחוזי בנצרת נדרש להכריע בנוגע לעונשם של שני הנאשמים.

העובדת הסוציאלית דיווחה לרשויות אודות התנהגותו האלימה של הנאשם

המתלוננת הינה עובדת סוציאלית ומשמשת כפקידת סעד, במסגרת תפקידה היא טפלה במשפחתו של אחד הנאשמים, שהוא אב לשני ילדים שחי בנפרד מאשתו ודיווחה לרשויות על התנהלותו התוקפנית והאלימה בתוך התא המשפחתי, ומסרה עדות כנגדו. נוכח פעילותה של העובדת הסוציאלית, החליט הנאשם לפגוע בה ולגרום לה לנזק, ויחד עם הנאשם השני, הם הציתו את רכבה.

בשעת לילה מאוחרת נסעו הנאשמים לתחנת דלק ורכשו שם חומר דליק, כאשר רישיונו של הנהג כלל לא היה בתוקף וללא פוליסת ביטוח, בהמשך הגיעו לביתה של העובדת הסוציאלית, שפכו את החומר על מכוניתה, והציתו אותו. הרכב נשרף כליל והשניים נמלטו מהמקום, כשהאש אחזה בזרועו של אחד הנאשמים.

המניע להצתת הרכב הוא תחושת הנקמה של הנאשם

המאשימה הגישה סרטון המתעד את האירוע, את רישומם הפלילי של שני הנאשמים וחוות דעתו של חוקר הדליקה. המאשימה טענה כי מדובר במקרה חמור ביותר של הצתה, בשל המעשים שכוונו כלפי העובדת הסוציאלית, על רקע טיפולה במשפחת הנאשם והנזק שהיה צפוי להיגרם לה. לכן ביקשה להטיל עונש של מאסר בפועל לתקופה ארוכה ומשמעותית על הנאשמים, וסברה כי תקופה של בין ארבע עד שבע שנות מאסר, הינה הולמת במקרה זה ובקשה לשלם למתלוננת פיצוי כספי בגין הנזק הרכושי והנפשי.

בכתב ההגנה נטען כי הנאשמים הודו באשמות ובעבירות המיוחסות להם, הם הביעו צער וחרטה על המעשים, והתחייבו לא לחזור על העבירות, וכוונתם היא להסדיר את היחסים עם המתלוננת. הסנגור ביקש להבדיל בין שני הנאשמים, וטען כי בעוד שהנאשם הראשון שהכיר באופן אישי את המתלוננת הצית בפועל את הרכב, הנאשם השני, הסיע אותו והמתין במכונית בזמן האירוע. הסנגור הוסיף כי רכבה של המתלוננת מכוסה בביטוח מקיף, לכן לא נגרם לה נזק רב וביקש לגזור על שני הנאשמים עונש שלא יעלה על עשרים חודשי מאסר בפועל.

יש לשמור ולהגן על ביטחונם של עובדי שירות הרווחה

בית המשפט ציין כי מעבר לתחושת הפגיעה האישית ברכושה ובביטחונה של המתלוננת ובני משפחתה, מתלווה פגיעה ממשית בביטחונם של עובדי שירות הרווחה והמגזר הציבורי כולו, מאחר והמניע למעשה הוא הנקמה של הנאשם, עקב עבודתה של העובדת הסוציאלית.

בית המשפט קבע כי יש להוקיע ולגנות כל מעשה אלימות המופנה כלפי נציגי השלטון, הדואגים ימים כלילות לרווחתם של תושבי המדינה. והדגיש כי מתוקף תפקידם של עובדי הרווחה, הם חשופים יותר לגילויי אלימות ולאיומים, לכן יש להעניק להם הגנה גבוהה ולשמור על ביטחונם ושלומם.

בהתחשב בעברם הפלילי, ובחומרת המעשים גזר בית המשפט על הנאשם הראשון שלושים וששה חודשי מאסר בפועל ועל הנאשם השני שלושים חודשי מאסר בפועל וחייב את שניהם בקנס כספי בסך 1,000 שקלים וכן, כל אחד מהם ישלם פיצוי למתלוננת בסך 7,500 שקלים.

ת"פ 14785-10-13