עובד ציבור הורשע בהפרת אמונים והוצאת מסמך ממשמורת

דרגו את המאמר

גזירת מאסר בפועל על עובד ציבור שהדליף פרטי אזרחים

מהו גזר הדין אשר יש להטיל על עובד מס הכנסה אשר הורשע בהדלפת מידע ציבורי? הנאשם במקרה דנן הורשע במסגרת הסדר טיעון בעבירות של הפרת אמונים והוצאת מסמך ממשמורת ע"י עובד ציבור. כמו כן, הנאשם הורשע גם בחדירה לחומר מחשב לפי סעיף 5 לחוק המחשבים ובפגיעה בפרטיות.
 

הדלפת פרטים ממאגר המידע של רשות המיסים

במועדים הרלוונטיים הנאשם הועסק בנציבות מס הכנסה במחוז חיפה ביחידת ההוצאה לפועל. ככזה, הנאשם ענה על ההגדרה של עובד ציבור (כמשמעותה בחוק העונשין). במהלך חודשיים בשנת 2006, הנאשם שלף פרטים באופן יומיומי ממאגר המידע של רשות המסים. פרטים אלה הכילו מידע מפורט אודות תושבים שונים במדינת ישראל.

כמו כן, הנאשם שלח שאילתות רבות אשר הכילו פרטים בנוגע לנסיעות לחו"ל, בעלויות כלי רכב, בעלויות נדל"ן וחשבונות בנק של אזרחים. על פי כתב האישום, הנאשם לא שלף את המידע לצרכי עבודתו והדברים לא נעשו על פי דין. זאת ועוד, הנאשם העביר את המידע לאחר, שזהותו לא הייתה ידועה.

ב"כ הנאשם ציין כי מרשו לא עבר את העבירות מתוך בצע כסף, אלא מסר את המידע לאישה שהתקשרה עמו באופן טלפוני ולאחר שהאחרונה הציגה את עצמה כ"עובדת משרד השיכון הזקוקה לפרטים עבור עבודתה". הסנגור הוסיף כי הנאשם ניסה להתחקות אחר ה"עובדת" אך מאמציו העלו חרס.

מעשים חמורים שיש להטיל בגינם מאסר בפועל

בית המשפט קבע כי חומרת מעשיו של הנאשם, אשר פעל על מנת להוציא כמות עצומה של מידע באופן שיטתי ויומיומי, נבעה מהפגיעה הרבה אשר הייתה מקופלת בחשיפת מידע ממאגרי רשות המסים. הודגש כי המידע המצוי במאגר זה כולל גם מידע חסוי ואישי על אזרחי המדינה (למשל, פרטי חשבונות בנק, פרטים בנוגע להכנסות וכיוצא בזה). בית המשפט ציין כי מעשיו של הנאשם היו מסוכנים באופן חמור וזאת משום שהמידע הועבר לגורמים עלומים (דבר היוצר פתח למעשים פליליים).

"הנאשם ניצל את האמון הרב שניתן לו, ואת גישתו החופשית למאגר המידע, תוך זלזול במחויבותו לציבור בתור עובד ציבור. פעולות הנאשם הביאו לפגיעה בפרטיותם של מאות אנשים, ולפגיעה באמון שהציבור רוכש למוסדות ציבוריים, לרבות רשויות המס", נכתב בגזר הדין.

בית המשפט נדרש לבחון מהו גזר הדין הראוי שיש להטיל על הנאשם. הודגש כי העידן המודרני הביא עימו הישגים טכנולוגיים אשר כתולדה מהם נוצרו אפשרויות רבות של פגיעה בפרטיות. בכלל זה, ניתן למנות את מאגרי המידע אשר נמצאים בידי רשויות השלטון והמכילים מידע פרטי, אישי וחסוי אודות אזרחי המדינה.

חדירה למחשבים אלה, והוצאת מידע מהם שלא במסגרת תפקיד איש הציבור, הינן עבירות פליליות חמורות. הודגש כי גישתם של עובדי הציבור למאגרים אלה חייבת לכלול גם הטלת אחריות כבדה של אי חשיפת מידע רגיש ואי הפרת פרטיות אזרחים פלונים. בית המשפט ציין כי לא היה מנוס מגזירת מאסר בפועל על הנאשם במקרה דנן. נקבע כי רק מאסר בפועל היה יכול לעלות כדי "תשובה הולמת לחומרת המעשים נוכח קלות ביצועם והקושי שבאיתור מבצעיהם".

בית המשפט הוסיף וקבע כי הוא מצא חומרה רבה בכך שמעשיו של נאשם נעשו כלפי גורם עלום שזהותו לא אותרה. כמו כן, השופט הדגיש גם את היקף המעשים אשר בוצעו באלפים ובמשך תקופה ארוכה ביותר. דהיינו, לא הייתה זו מעידה חד פעמית אלא דפוס התנהגות. בסופו של היום, בית המשפט גזר על הנאשם את העונשים הבאים 9 חודשי מאסר בפועל ו-11 חודשי מאסר על תנאי.