בית המשפט העליון דחה בקשה לביטול הכרעת דין בגין העדר ייצוג משפטי

דרגו את המאמר

בית המשפט העליון נתן ב-7 לאפריל פסק דין אשר המחיש פעם נוספת את הצורך לנהל הליכים משפטיים פליליים תוך קבלת ייצוג משפטי מטעם עורכי דין העוסקים בתחום הרלבנטי. מדובר במקרה בו הוגש כתב אישום כנגד בעל מוסך ועוד שלושה אחרים, לפיו ניסתה החבורה להונות חברות ביטוח ולהגיש תביעות ביטוח כוזבות.

הפרקליטות טענה כי הנאשם וחבריו הגישו תביעות בגין תאונות פיקטיביות לרכבים במוסך, וזאת על מנת לזכות שלא כדין בכספי הפיצויים. יצוין כי חברות הביטוח שילמו לנאשם סכומים של כ-800,000 שקלים בגין תביעות אלו.

בשלב מסוים גילו חברות הביטוח כי ייתכן ומדובר בתביעות פיקטיביות, והוגשה על ידם תלונה במשטרה. המשטרה פתחה בחקירה, החומר הועבר לפרקליטות, וזו הגישה כתב אישום לבית משפט השלום. בהכרעת הדין, אשר נפרשה על גבי כ-300 עמודים, הורשע הנאשם בכל העבירות אשר יוחסו לו.

בית המשפט גזר עליו עונש מאסר בפועל למשך כארבע שנים וחצי, וכן מאסרים שונים על תנאי וקנס כספי משמעותי. יודגש כי את ההליכים, הן הפליליים והן מול חברות הביטוח, ניהל הנאשם בעצמו וללא ייצוג. בית המשפט השלום מתח ביקורת על התנהלותו זו של הנאשם אך בפסק הדין צוין כי מדובר בבחירה חופשית מצידו. ברור כי הנאשם היה יכול לשכור, גם במהלך המשפט, עורך דין אשר יסייע לו בהליכים המדוברים.

ערעור לבית המשפט המחוזי

הנאשם הגיש, בעקבות גזר הדין, ערעור לבית המשפט המחוזי. בכתב הערעור טען הנאשם כי יש לבטל את הכרעת הדין ולהעבירה שוב לבית משפט קמא. לטענתו, הוא לא היה מיוצג במהלך המשפט. בית המשפט דן בטענה וקבע כי לא הייתה כל חובה למנות עבור הנאשם סנגור. עם זאת, בית המשפט המחוזי בחן היטב (בכדי למנוע עיוות דין) האם נעשה בירור לגבי מינוי סנגור לנאשם. המחוזי קבע כי יש לקבל את עמדת המדינה לכך שהנאשם היה בעל היכולת הכלכלית לשכור עורך דין אשר ייצג אותי בהליכים דנן. אי לכך, הערעור נדחה.

הנאשם לא התייאש והגיש בקשת רשות ערעור לפתחו של בית המשפט העליון. הפעם הוגשה הבקשה באמצעות בא כוחו של הנאשם, אשר טען כי שאלות בנושא תחום הייצוגי המשפטי, אשר הינן בעלות חשיבות ציבורית של ממש, עומדות על הפרק. לפיכך, טען עורך הדין, הוא מבקש מבית המשפט העליון לאפשר את הערעור הנוסף.

בית המשפט העליון קבע כי דין הבקשה להידחות. אמנם חשיבות הייצוג המשפטי איננה מוטלת בספק, אך התנהלותו של הנאשם במקרה זה, עת שבחר לפעול בדרך עצמאית וללא ייצוג, איננה מאפשרת את קבלת בקשתו. למעשה, נכתב בהחלטה, אין הנאשם יכול להלין אלא על עצמו.