מאסר בפועל, לקטין שזרק אבן על ניידת משטרה ופגע בה
דרגו את המאמר |
|
שופט בימ"ש לנוער בנצרת, יובל שדמי , הרשיע קטין מהצפון , שזרק אבן על ניידת משטרה ובה שני שוטרים, ואשר פגעה בה, בעבירות סיכון חיי אנשים במזיד בנתיב תחבורה ונסיון חבלה במזיד ברכב וגזר עליו את העונשים הבאים: 2 חודשי מאסר בפועל ; 5 חודשי מאסר על תנאי ; תשלום קנס בסך 5,000 ₪, או 50 ימי מאסר תמורתו ופסילת הקטין מלקבל או להחזיק ברשיון נהיגה, לתקופה של 3 שנים מהיום.
השופט הבהיר כי : " מנתוני המאשימה שלא נסתרו עולה, כי התופעה של זריקת אבנים על כלי רכב נוסעים, הפכה לאחרונה ל"מכת מדינה" במחוז הצפון. מעטים הם העבריינים המובאים לדין בגין עבירה זו, בשל הקושי המובנה בעבירה זו, לתפוס את העבריין. בין אלה הנדונים בגין עבירה זו, ישנו רוב מוחלט לקטינים. בעבירה בה מדובר, כרוכה סכנה גדולה של פגיעה קשה בנוסעים במכונית, עד כדי סכנת נפשות ממש. ... ככל שתרבינה עבירות אלה, כך יגבר הסיכון, שבסופו של דבר תיגרם פגיעה גופנית קשה לאדם, או חלילה יקפח נוסע תמים את חייו. אין זה נכון ואין זה ראוי, שמערכת המשפט תמתין עד אשר חלילה יקרה אסון שכזה, ורק אז תתגייס להרתעת ציבור הקטינים מעבירות אלה".
השופט שדמי ציין כי אינו מקבל את המלצת קצינת המבחן שסברה, כי מדובר בקטין עם דפוסים נורמטיביים בהתנהגותו וכי אינו זקוק להתערבות טיפולית שיקומית, והמליצה שלא להרשיעו, להחתימו על התחייבות ולהטיל עליו קנס.
עוד ציין השופט כי אין מנוס כיום, מהסטת נקודת האיזון בעבירה זו, עד שירווח והתופעה הקשה תיפחת משמעותית, ע"י מתן משקל רב בהרבה לאינטרס הציבורי של הרתעת הרבים והעברת מסר חד וברור של סלידה וגינוי, משום ש"העת צריכה לכך" וכי ניתן להשיג זאת באמצעות הטלת מאסר בפועל ממשי (שניתן להטילו רק על מי שמלאו לו 14 שנה), אשר מכאיב לעבריין הנדון ומרתיע את הרבים, ובאמצעות קנסות כבדים ופסילת רשיון בפועל לתקופה ארוכה, כאשר הדבר ניתן (מובן מאליו כי זהו הכלל לעת הזו, אך תמיד יהיו יוצאים מן הכלל בהיות הענישה אינדווידואלית).
השופט שדמי הוסיף כי בעבר נמנע מהטלת מאסר בפועל, לא משום שהעונש היה מופרז ביחס לעבירה, אלא בשל המשקל המכריע שניתן לאינטרס השיקומי בעניינם של קטינים שנדונו בגין עבירות אלה. אולם, התחשבות מופלגת שנהגו השופטים בנערים אלה עד היום, אשר גרמה להתפשטות התופעה, לימדתנו כי ריחמנו על אכזרים והתאכזרנו לרחמנים, לבריות שביקשו לנסוע בכביש לתומן, ומצאו עצמן בסכנת חיים בשל אכזריותם של נערים.
השופט ציין כי הענישה המחמירה תבהיר כי אין מדובר ב"משובה", כי אם במעשה נבלה שעונשו הראוי בצידו.