www.what2do.co.il

הרשעת קטין בהריגה ודחיית טענת סנגורו בדבר גרימת מוות ברשלנות

דרגו את המאמר

הרשעת קטין בהריגה ודחיית טענת סנגורו בדבר גרימת מוות ברשלנות

בית המשפט המחוזי הרשיע קטין בהריגה. על פי כתב האישום, ועובדות המקרה כפי שהוכחו בבית המשפט, הנאשם והמנוח עלו על גג בית הספר בשכונתם ושאפו גז מזגנים. בשלב מסוים החל ויכוח בין השניים  וכתוצאה מדחיפה נפל המנוח מגג בית הספר אל מותו. הנאשם נמלט מן המקום וחבריו מיהרו אל הילד הפגוע והזמינו עזרה רפואית. באותו הערב נפטר המנוח מפצעיו.


סעיף 34ו' לחוק העונשין קובע כי אדם לא יישא באחריות אלא אם מלאו לו 12 שנים. במקרה דנן הנאשם היה בן 15 במועד האירוע ועל כן הוא נשא באחריות ככל אדם אחר. עבירת ההגירה מוגדרת בסעיף 298 לחוק. על פי סעיף זה, אדם יורשע בהריגה במידה והוא גרם במעשה או במחדל אסורים למותו של אדם. העונש אשר ניתן לגזור על אדם שהורשע בהריגה עומד על 20 שנים.

 

הסנגור טוען: גרימת מוות ברשלנות


עורך דינו של הנאשם טען כי לא מדובר בהריגה אלא בגרימת מוות ברשלנות. ההבדל בין עבירת הגירה לבין גרימת מוות ברשלנות מצוי ביסוד הנפשי. סעיף 19 לחוק העונשין קובע כי כל עבירה מלווה במחשבה פלילית זולת אם נקבע כי עסקינן בעבירת אחריות קפידה או עבירת רשלנות. דהיינו, על מנת להרשיע אדם בעבירת הריגה יש להוכיח מחשבה פלילית (בגרימת מוות ברשלנות יש להוכיח "מודעות").


בכדי להוכיח את היסוד הנפשי אשר מאחורי עבירת ההריגה, היה על התביעה להראות את קיומה של מודעות אפשרית מצידו של הנאשם לתוצאות האפשריות של המעשה בעת ביצועו, זאת תוך הפגנת חוסר אכפתיות או לכל הפחות קיומה של תקווה להימנע תוך נטילת סיכון סביר מהתוצאות האפשריות.

 

במילים אחרות, התביעה צריכה לשכנע את בית המשפט כי הנאשם היה מודע לסיכון הבלתי סביר אותו הוא נוטל על עצמו, מבלי שיחפוץ בקיום התוצאה הנגזרת ממנו – מותו של הקורבן. בגרימת מוות ברשלנות בית המשפט צריך להשתכנע כי הנאשם לא היה מודע לסיכון זה.

 

במקרה דנן, נכתב בפסק הדין כי מבחן היסוד הנפשי הינו "מבחן הנער הסביר". האם ניתן להוכיח, בהתאם לנסיבות המקרה, כי הנאשם היה מודע לתוצאות הקטלניות אשר עלולות להיות למעשיו. בית המשפט קבע כי התביעה הרימה את הנטל האמור.


"נער סביר היה מצפה כי בעקבות הדחיפה שנתן הנאשם למנוח, היה עלול האחרון ליפול מטה אל הבטון, וזאת בשל קרבתו לקצה הגג", נכתב בפסק הדין, "מדובר באירוע טראגי. חבורת נערים, חברי ילדות, תרו אחר הרפתקה, אשר לא היה בה משובה ולא מעשה קונדס, אלא מעשה אסור בתכלית. הנאשם הגדיל לעשות כאשר שאף גז מזגנים ואז דחף את חברו חרף מודעותו לתוצאה הקטלנית אשר עלולה להיות למעשיו. לפיכך, יש לקבוע כי הנאשם ביצע עבירה של הריגה".

רוצה שעורך דין פלילי יחזור אליך?

 


מאמרים נוספים בתחום

זכות חשוד להיוועץ עם עורך דין

האם חשוד אשר איננו עצור או מעוכב לחקירה זכאי להיוועץ עם עורך דין? מהן ההשלכות על אי פגישה עם עורך דין לגבי הודעתו של חשוד? 

האיזון בין אינטרס השיקום לאינטרס הציבורי בהרשעת קטינים בעבירות מין

האינטרס הציבורי בהרשעת קטינים אשר הורשעו בעבירות מין בקטינים. האם יש משקל לאינטרס השיקום? 

מחיקת רישום פלילי לקטינים

רישום פלילי עלול לפגוע בעתידו של הנער, ולהשפיע על יכולתו להתגייס לצה"ל, להשתלב בעבודות מסוימות, להוציא רישיון נשק ולקבל ויזה.  

צו איסור פרסום בהליך הפלילי – באילו מקרים אפשר להוציא צו?

צו איסור פרסום מטיל איסור לפרסם בכל אמצעי התקשורת כולל ברשתות החברתיות, מידע הנמצא בידי בתי המשפט, במטרה למנוע פגיעה בחקירה פלילית, או פגיעה בשמו הטוב של חשוד בפלילים. 

מהי אחריות פלילית על פי חוק העונשין?

כדי להגיש כתב אישום בהליך פלילי, יש צורך שהתנהגותו של החשוד תישא אשמה פלילית, הכוללת: אחריות אישית, כשרות פלילית ויסוד נפשי להרשעה, המשתנה בהתאם לסוג העבירה. 

מחיקת רישום פלילי של חיילים לקראת שחרור, מהם התנאים?

חיילים הנמצאים לקראת שחרור משירות סדיר בצה"ל, יכולים להגיש בקשה למחיקת רישום פלילי על עבירות שבוצעו טרם הגיוס. 

התיישנות עבירות נוער, מה קובע החוק?

כתב אישום נגד קטין יש להגיש בתוך שנה ממועד ביצוע העבירה, אולם בהסכמת היועץ המשפטי לממשלה, במקרים חריגים ויוצאי דופן, ניתן להגיש כתב אישום גם בחלוף תקופת ההתיישנות.  

מהו מתחם הענישה בעבירות נוער?

בית משפט לנוער רשאי לגזור על קטין עונש מאסר, מאסר על תנאי, או להורות על החזקתו במעון נעול. במקרה של מאסר, הקטין ירצה את עונשו בבית סוהר לקטינים או באגף נפרד בבית סוהר כללי.  



המידע המוצג באתר זה אינו מהווה יעוץ משפטי או כל יעוץ אחר. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת. כל המסתמך על המידע באתר עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה באתר היא בכפוף לתנאי השימוש.