עבודות שירות לקטין ערבי לאחר ידויי אבנים - המתקת עונש בשל שיהוי

דרגו את המאמר

בית המשפט העליון המתיק את גזר גינו של קטין ערבי בן 17 אשר יידה אבנים על מכוניות ישראליות וקבע כי למרות שהעבירה בוצעה בגיל הנושק לבגרות, יש להטיל על המערער עונש של עבודות שירות בלבד. מדובר בערעור אשר הוגש לבית המשפט העליון לאחר שבית המשפט המחוזי גזר על המערער עונש מאסר בפועל של ארבעה חודשים, בתוספת פיצויי למתלוננת וקנס.

השופט רובינשטיין כתב בפסק הדין כי הטעם היחיד אשר עמד מאחורי החלטתו של בית המשפט להמיר את עונשו של המערער בעבודות שירות היה חלוף הזמן מאז ביצוע העבירה. דהיינו, שנתיים וחצי עד להכרעת בית המשפט המחוזי בערעורו הקודם. בפסק הדין נכתב כי במידה והפרשה הייתה נדונה תוך זמן סביר יותר, סביר להניח שעונשו של המערער היה מאחורי סורג ובריח.

בית המשפט התייחס לכך שאין לעכב דיון בעניינם של קטינים בתחום הפלילי. הנחת היסוד היא כי אישיותם של קטינים בתקופת ההתבגרות טרם עוצבה והיא נתונה להשפעות שונות. הנימוקים לגישה העונשית המבחינה בין קטין לבגיר קיבלו ביטוי רב בפסיקה, הן חוסר בשלותם של קטינים, הן מבחינת הרצון למנוע השפעות שליליות בבית הסוהר, והן בשל היבטים שיקומיים.

באשר לקטינים, ההוראה שבדין קובעת כי יש להגיש כתב אישום בתוך שנה מן העבירה. מעבר לכך נחוץ אישור מטעם היועץ המשפטי לממשלה. הוראת 125 לחוק סדר הדין הפלילי קובעת כי כל אימת שלא החל תהליך גביית הראיות, בית המשפט רשאי לדחות את מועד תחילת המשפט או המשכו לפי הצורך. במידה והחלה גביית הראיות, המשפט ימשיך ברציפות יום-יום עד לסיומו (זולת אם ראה בית המשפט אחרת או כי אין אפשרות לנהוג כך).

השופט גרוניס, בעניין דומה, הטעים את יתרונותיה של השמיעה הצרופה – הן מבחינת הנאשם והן מבחינת האינטרס הציבורי. יודגש כי לגבי קטינים חלות הוראות מיוחדות (בהקשרים שונים) של קיצורי זמנים.

הקטין אינו נוטל אחריות על מעשיו - המרת העונש בגלל השיהוי

במקרה דנן, העבירות נעברו ב-17 למרץ 2008, כתב האישום הוגש שבוע לאחר מכן, וישיבות הוכחות התקיים ביולי, אוגוסט, ספטמבר, דצמבר 2008 ופברואר 2009. לאחר מכן הוגשו סיכומים והכרעת הדין ניתנה ביוני 2009 (כשנה ושלושה חודשים לאחר העבירה). המערער הגיש ערעור ובית המשפט המחוזי שמע את ערעורו כעבור עשרה חודשים ממתן גזר הדין. פסק הדין ניתן לגבי הערעור בספטמבר 2010, חמישה חודשים לאחר הגשתו.

למרות העובדה שההליכים הפליליים בעניינו של הנאשם לא ארכו זמן כה רב, וחרף העובדה שהמערער לא נטל ולא פסיק של אחריות על מעשיו, בית המשפט העליון ראה לנכון להקל עימו ולגזור עליו עונש מאסר בדמות עבודות שירות.

"המערער לא נטל אחריות, גם עתה בפני שירות המבחן בתסקיר המעדכן, וגם לא בפני בית המשפט. כמו כן, נציין כי הוא אינו מעורר אהדה יתרה. עם זאת סברנו, כי בחלוף הזמן, בהיעדר עבירות מאז ונוכח רקעו הנורמטיבי הכללי, יש מקום לאפשר ריצוי המאסר בעבודות שירות", נכתב בפסק הדין.