מעשה מגונה - מסגרת משפטית

דרגו את המאמר

התקבלו 2 דירוגים בציון ממוצע: 5.0 מתוך 5

לעיתים, נראה כי עבירות מין בישראל הפכו ממש ל"מכת מדינה". כמעט מדי שבוע, אנו שומעים על חשיפה נוספת של פרשה ובה מעורבות עבירות מין. אחת העבירות הנפוצות ביותר בעניין זה הינה עבירת ה"מעשה המגונה". מעשה מגונה הינו עבירה לפי סעיף 348 לחוק העונשין. החוק מגדיר את המעשה המגונה כמעשה אשר אדם ביצע לשם גירוי מיני, סיפוק מיני או ביזוי מיני. כמו כן, מיותר לציין כי על המעשה המגונה להתבצע בניגוד להסכמתו של אחד הצדדים.

היות ומדובר בהגדרה רחבה יחסית, המונח "מעשה מגונה" קיבל פרשנות בפסיקה המחילה אותו על שורה של מקרים, החל מאוננות וכלה בנגיעה באיברים מוצנעים. מעשה מגונה יכול להיות גם מעשה מגוני בפומבי, וזאת כאשר העבירה לא כוללת נגיעה פיסית באדם אחר. למשל, חשיפת איבר מין בציבור לשם גירוי מיני הינה מעשה מגונה. עם זאת, ככל שהעבירה לא בוצעה תוך כדי מגע ישיר, חומרתה פחותה יותר.

ההלכה הפסוקה ניסתה במספר פסקי דין לצקת תוכן למונח "מעשה מגונה". לא אחת, הודגש כי מדובר במונח אשר קשה לתחום אותו בהגדרה מדויקת וממצה. מעשים מגונים תלויים בנסיבות, במקום, בשעה ובהשקפת העולם של החברים בקבוצה שבה הם מבוצעים. למשל, ברור אפוא כי חשיפת איברים מוצנעים בחוף נודיסטים איננה זהה לחשיפה דומה במרכז קניון מסחרי. בית המשפט העליון קבע לא אחת כי השאלה האם מעשה מסוים עלה כדי מעשה מגונה תלויה בנקודת מבט אובייקטיבית ומוסרית.
 

ההיבט המוסרי

בנוגע ליסוד העובדתי מאחורי העבירה, נקבע כי הדבר נגזר מתוך השקפותיה של החברה ותפיסותיה מבחינת מה מגונה ומה לא. במילים פשוטות, במידה ומעשה מסוים מבוצע בחברה אשר יכולה לראות אותו כמעשה מגונה, עסקינן בעבירה פלילית (זאת גם אם בחברה אחרת הדברים היו יכולים להיות "מקובלים"). המבחן הוא "מבחן המתבונן מהצד". דהיינו, האם אדם אשר היה מתבונן מהצד במקרה היה סבור שהמעשה הוא לא מוסרי, לא ראוי - משמע, מגונה. בית המשפט בוחן סיטואציות כגון דא מתוך "האדם הסביר של ימינו".

בבואו לבחון מעשה מגונה, בית המשפט מעמיד לנגד עיניו מאפיינים שונים. לדוגמא, נבדקים מניעיו של מבצע המעשה (וזאת בדגש על איתור אחר מניעים מיניים). מאפיין נוסף הוא ההקשר המיני. ככל שהמעשה מוביל יותר להיבטים מיניים אסורים, וככל שהעדר ההסכמה מצידו של הצד השני היה גדול יותר, כך גדלים הסיכויים שאכן מדובר במעשה מגונה. חשוב להדגיש כי גם כאשר המטרה המינית לא התממשה בפועל, עדיין ייתכן ומדובר במעשה מגונה. נשיאת בית המשפט העליון (בדימוס), דורית בייניש, התייחסה לכך בפסיקתה בקובעה כי מעשה אשר נראה "תמים לכאורה" יכול להיות מעשה מגונה וזאת גם אם הכוונות שעמדו מאחוריו ולא התממשו.

דוגמא למעשים מגונים:

חיים רמון ו"פרשת הנשיקה" - בינואר 2007, בית המשפט השלום בתל אביב הרשיע את שר המשפטים לשעבר, חיים רמון, בביצוע מעשה מגונה בחיילת במשרד ראש הממשלה. נטען כי השר לשעבר נישק את החיילת במשרד בניגוד לרצונה. רמון טען כי "תפרו לו תיק" אך בית המשפט מצא לנכון להרשיעו. בהכרעת הדין נכתב כי "לא מדובר בנשיקה תמימה על המצח או על הלחי. מעשיו של הנאשם קיפלו בתוכם את כל האלמנטים הקשורים לביצוע עבירת מין".

ח"כ לשעבר ביצע מעשה מגונה בדיילת - באוקטובר 2012, בית המשפט השלום בראשון לציון קבע כי חבר הכנסת לשעבר, אליעזר כהן, ביצע מעשה מגונה בדיילת אל על וזאת כאשר הוא "מישש את חזה" בניגוד לרצונה. בית המשפט דחה את טענותיו של כהן, אשר הכחיש מכל וכל את המיוחס לו. בהכרעת הדין הודגש כי עדי התביעה היו מהימנים ויצרו תמונה חד משמעית וברורה של המקרה. מבחינת תשובותיו של הח"כ, בית המשפט קבע כי אלה לא סיפקו את הספק הסביר שהיה מאפשר את זיכויו.