ביגמיה בהליך הפלילי, מה העונש על ריבוי נישואין?
דרגו את המאמר |
|
פוליגמיה היא תופעה שבה אדם נשוי מנהל מערכת יחסים מינית עם נשים נוספות, לעומת מונוגמיה שמשמעותה נישואין ליחיד. נישואים לשני בני זוג נקראים ביגמיה, וחוק העונשין מתייחס לזוגות נשואים בלבד, ולא לזוגות ידועים בציבור, וקובע כי נישואים ליותר מבן זוג אחד מהווים עבירה פלילית שדינה עד חמש שנות מאסר.
בישראל תופעת הביגמיה אסורה ונחשבת לעבירה פלילית חמורה, אולם, על פי נתונים סטטיסטיים, כיום בישראל ישנן נשים בדואיות רבות הנשואות לגבר שנשוי לעוד אישה. במספר הפעמים המועט שבהם החוק נאכף בקרב האוכלוסייה הבדואית, הוטלו על הנאשמים קנסות כספיים, מאסר על תנאי או מאסר לשנה.
על פי קביעת בית משפט העליון, יש להגן על מוסד הנישואין בישראל באמצעות סנקציות של ההליך הפלילי, וכי הענישה על ריבוי נישואין צריכה לשמש הרתעה לרבים, באמצעות עונש מאסר בפועל של שלושה חודשים ומעלה. סעיף 176 לחוק העונשין, קובע עונש של עד חמש שנות מאסר, לאדם נשוי הנושא אישה נוספת, ולאישה נשואה הנישאת לאיש אחר. החוק מאפשר להינשא בשנית, באישור מיוחד של בית דין דתי עקב חוסר יכולת להתיר את הנישואין הראשונים.
היתר נישואין לפי דין תורה
כל עוד לא הוכח בפני בית המשפט לענייני משפחה, או בין דין רבני, שהנישואין הקודמים בוטלו, נחשב אדם שהיה נשוי בחזקת נשוי, אלא אם בן הזוג נפטר, או על פי פסק דין סופי של בית משפט. אם הנישואין השניים נערכו לאחר שניתן היתר נישואין לפי פסק דין סופי של בית דין רבני, ופסק הדין שאושר בידי נשיא בית הדין הרבני הגדול הדין, אדם לא יורשע בעבירה של ריבוי נישואין. ואולם אם הנישואין הראשונים נערכו בחו"ל במסגרת חתונה אזרחית, וקיבלו תוקף לפי דין המדינה שבה נערכו, או לפי הדין הדתי שעל פיו נערכו, נחשבים בני הזוג לנשואים.
עונש על סיוע לנישואים אסורים
סעיף 182 לחוק, קובע סנקציות לאדם המסייע לזוג נשוי להתחתן בשנית טרם הופקעו נישואיו הקודמים. על פי הוראות סעיף זה, מי שמסייע להתחתן בשנית, למרות שמדובר בריבוי נישואין אסורים, או כאשר אחד מבני הזוג עובר על החוק, צפוי לחצי שנת מאסר. בהתקיים תנאים מסוימים, מותיר החוק להינשא לאדם נוסף, באישור של בית דין דתי, בשל מחלת נפש של בן או בת זוג מנישואים ראשונים, או כאשר בן או בת הזוג נעדרים בנסיבות המעוררות חשש סביר לחייהם ולא נודעו עקבותיהם במשך שבע שנים ומעלה, וישנה סבירות מסוימת שהם נפטרו.
חוק העונשין קובע מנגנון נפרד עבור יהודים ולא יהודים, ומתיר במקרים חריגים להינשא לאחר ללא צורך באישור סופי של בית דין דתי. המנגנון לגבי זוגות לא יהודים, כאשר הכוונה בעיקר למוסלמים, מקביל לשתי חלופות מצומצמות, שבמסגרתן בן הזוג מהנישואין הראשונים אינו מסוגל, מחמת מחלת נפש, להשתתף בהליך להפקעת הנישואין, או שהוא נעדר לפחות שבע שנים בנסיבות המעוררות חשש סביר לחייו.