גזר דין בהחזקת סמים שלא לצריכה עצמית

דרגו את המאמר

גזר דין , שניתן ע"י שופט ביהמ"ש המחוזי בחיפה, רון שפירא, בעניינה של הנאשמת באגיאן מרינה, ילידת 1980 תושבת חיפה, אשר הורשעה על פי הודאתה בעבירה של החזקת סמים שלא לצריכה עצמית ודינה נגזר ל- 36 חודשי מאסר מהם 12 חודשי מאסר לריצוי בפועל ו- 24 חודשי מאסר מותנה. התנאי הוא שהנאשמת לא תעבור כל עבירה על פקודת הסמים וזאת בתוך 24 חודשים ממועד שחרורה ממאסר.

נסיבות העניינים:
הנאשמת , אם לילד, ללא עבר פלילי, בעברה ספורטאית מצטיינת בתחום ענף הסייף ואף זכתה בתארים כאלופת הארץ ושימשה כמאמנת.

הנאשמת היתה בקשר עם אחר בשם דהן אשר ביקש ממנה והיא איפשרה לו להחזיק בביתה שבחיפה, שם התגוררה עם אביה ואחיה, סמים מסוכנים שלא לצריכה עצמית. דהן נהג לספק לנאשמת סמים מסוכנים מסוג הרואין וקוקאין לצריכתה העצמית וכן נתן לה כסף לצרכים בסיסיים שונים. הנאשמת ודהן החזיקו בביתה סמים, כאשר דהן נהג לשהות בביתה של הנאשמת בתדירות גבוהה, שם מכר את הסמים. בביתה נתפסו סמים מסוגים שונים, הרואין במשקל של 137.74 גרם , קוקאין במשקל 39.75 גרם ו- 5 טבליות אמ.די.אמ.איי. כמו כן נמצאו גם כמויות נוספות של סמים מסוגים שונים במקומות שונים בדירה, וכן נתפס סכום כסף בסך 16,200 ₪, אשר אינו שייך לנאשמת.

השופט שפירא ציין בגזר הדין , כי נפסק לא אחת בשורה של פסקי דין, כי הסמים הם הדלק המניע את מנוע הפשיעה ולכן העוברים על עבירות שעניינן הפצת סמים, ראויים לענישה מחמירה. עם זאת, לא ניתן להתעלם מהנסיבות המיוחדות של המקרה. מעובדות כתב האישום ניתן ללמוד שהגם שהנאשמת הייתה מודעת לכל מעשיה, הרי שהיא הייתה עבריין משני אשר נשלט והופעל בפועל על-ידי עבריין אחר אשר ניצל את מצבה. אמנם הנאשמת יכולה הייתה למנוע את המעשים, ואולם, כשמביאים בחשבון את נסיבות חייה האומללות, כפי שעלו בתסקיר ובעדויות אחרות, וכן את מצוקתה לאחר שהתמכרה לסמים, יש לתת ביטוי של ממש בענישה לאותה מערכת יחסים של שולט ונשלט, מציאות בה שלט בפועל דהן על הנאשמת. כמו כן מדובר בצעירה ללא עבר פלילי שזהו מעצרה ומאסרה הראשון, על כל המשתמע מכך.

נראה מהאמור בתסקיר כי הנאשמת הבינה מיד עם לכידתה ע"י המשטרה, כי עליה לשנות את אורחות חייה, אם אינה רוצה להפוך לתמיד חלק מעולם הפשע. היא פנתה מיד לגמילה מסמים, בתחומי המעצר והכלא ועושה מאמצים לעלות על דרך הישר כבר בשלב זה. ניתן ללמוד על כך גם מהעובדה שבחרה מבין החלופות שהציע שרות המבחן, את חלופת המאסר על פני חלופת הקהילה הטיפולית והכל בתקווה ליהנות מהליך הגמילה של שב"ס, ביחד עם הסיוע של הרשות לשיקום האסיר.

השופט שפירא סיכם את גזר דינו בדברים הבאים:" סבור אני כי ניתן לגזור את דינה של הנאשמת באופן שייתן לה פתח של תקווה לעתיד. סבור אני כי חרף חומרת מעשיה ניתן, במקרה חריג ומיוחד זה, שלא למצות עמה את הדין ולגזור את דינה לקולא. יודגש לעניין זה כי העונש שייגזר עליה אינו משקף מדיניות ענישה מקובלת בעבירות שעניינן הפצת סמים ולא ניתן לראות במקרה חריג זה כתקדים. עם זאת הכלל שענישה תהה תמיד אינדיבידואלית מחייב, בנסיבות החריגות של המקרה, התחשבות והקלה בעונש".

ת.פ. 6172/07 ניתן 16.4.08