הורשע בעבירות של רישום כוזב במסמכי תאגיד, גניבה ע``י מורשה וגניבה ממעביד.
בפס"ד בערעור פלילי שנדחה ע"י הרכב ביהמ"ש המחוזי בחיפה, בעניינו של הנאשם קעדאן מוחמד, פקיד בכיר בבנק מרכנתיל דיסקונט בסניף באקה אל גרבייה, אשר הורשע בעבירות של רישום כוזב במסמכי תאגיד, גניבה ע"י מורשה וגניבה ממעביד.
ביהמ"ש בהרכב הערעור: אב"ד רון שפירא והשופטים עודד גרשון ו צילה קינן דחה פה אחד את הערעור על הכרעת הדין וגזר הדין.
בימ"ש השלום גזר על הנאשם מאסר בפועל לתקופה של 36 חודשים; מאסר על תנאי בן 10 חודשים לתקופה של 3 שנים וקנס בסך של 60,000 ₪ או 6 חודשי מאסר תמורתו.
בכתב האישום: נטען כי במסגרת תפקידו בבנק היה המערער אחראי לשתי קופות בבנק . בקופות אלו היה המערער מורשה לבצע פעולות בנקאיות על פי הוראות לקוחות הבנק.המדינה טענה כי במהלך תקופת עבודתו של המערער בבנק, ב 49 מועדים שונים המתפרסים על פרק הזמן שמיום 31.3.98 ועד 2.3.00, גנב המערער מספר רב של פעמים כספים בסך 685,000 ₪ נומינאלי מתוך 505 תוכניות חסכון של לקוחות הבנק. הסכומים הועברו על ידו לחשבונות שונים של מקורביו.
השופט גרשון ציין בפסק דינו כי הוכח כי העברת הכספים למקורביו של המערער נעשתה דרך הקופות שלו וכי ניתן לבצע פעולות בקופה רק באמצעות מספר גישה והקוד הסודי שהיה ידוע למערער לבדו וכי מסקנת בימ"ש כי הפעולות האסורות בוצעו דרך הקופות של המערער כשרק המערער יכול היה לעשותן, באמצעות מספר הגישה והקוד הסודי, הידוע למערער בלבד, היא נכונה ומבוססת כהלכה. בנסיבות העניין, טענתו של המערער על כך שמאן דהוא נכנס לקופות שלו והעביר כספים דווקא למקורביו הינה טענה תמוהה ובלתי הגיונית שאינה מתיישבת עם השכל הישר ונסיון החיים. שהרי הוצאת הכספים מחשבונות המקורבים יכולה היתה להעשות רק על ידי המקורבים עצמם או המערער. והובאו ראיות על כך שמשיכות כספים מחשבונות המקורבים נעשו גם באמצעות המערער.
באשר לערעור על חומרת העונש: ציין השופט גרשון כי אכן, העונש שהוטל על המערער אינו קל. עם זאת, מעשיו של המערער היו חמורים והתמשכו על פני תקופה ארוכה. מדובר בעשרות עבירות. המערער גנב סכומים נכבדים ביותר, כמפורט לעיל, תוך תחכום רב. המערער ניצל לרעה את היותו עובד הבנק כדי לגנוב כספים מחשבונותיהם של לקוחות הבנק ומתוכניות החסכון שלהם. מעשיו של המערער פגעו הן בבנק עצמו והן בלקוחות. מעשים מסוג זה יש בהם כדי לערער את אמון הציבור במערכת הבנקאית והם ראויים איפוא לענישה מחמירה.
השופט שפירא ציין אף הוא כי לא מצא עילה להתערב לא בהכרעת הדין ולא בעונש וכי העונש שנגזר אינו חמור כלל ועיקר, בשים לב לחומרת העבירה. יצוין לענין זה כי תפקידם של הבנקים בקיום מערכת כלכלית הוא מרכזי. פגיעה במוסד בנקאי מערערת את האמון הציבורי בכלי מרכזי המאפשר קיומה של פעילות כלכלית בעולם המודרני. לכן, מעבר לחומרה שבמעשים, יש לראות חומרה יתרה בעובדה שפקיד בכיר בבנק מועל באמון הציבור ופוגע בפועל במכשיר חיוני לקיומה של פעילות כלכלית בחברה המודרנית.
השופט קינן הצטרפה לעמדת חבריה להרכב וכאמור נדחה הערעור פה אחד.
ע.פ. 2693/07 ניתן 27.3.08
רוצה שעורך דין פלילי יחזור אליך?
