גילוי בהפרת חובה של עובד ציבור, מה העונש?

דרגו את המאמר

התקבלו 2 דירוגים בציון ממוצע: 5.0 מתוך 5

חוק העונשין קובע כללים ברורים ונוקשים לגבי מסירת מידע סודי וגילוי מסמכים מסווגים בידי עובד ציבור שאליהם הוא נחשף במסגרת תפקידו, ומתייחס לשלוש עבירות פליליות שונות: גילוי בהפרת חובה, גילוי בהפרת חוזה וגילוי בהפרת אמון. מדובר בעבירות אשר עלולות להוות פגיעה בביטחון המדינה או ביחסי חוץ שלה, אך סדר הגדול שלהן אינו חמור כמו ביצוע עבירות בגידה וריגול.

שלוש שנות מאסר בגין גילוי בהפרת חובה

סעיף 117 לחוק העונשין עוסק בעבירה פלילית של גילוי בהפרת חובה. סעיף זה קובע עונש מרבי של שלוש שנות מאסר, לעובד ציבור אשר מסר, ללא אישור, ידיעה שהגיעה אליו במסגרת תפקידו, לאדם שלא היה מוסמך לקבלה, וכן למי שהגיעה אליו ידיעה במסגרת תפקידו הציבורי, ולאחר שהפסיק לכהן בתפקיד מסר אותה, ללא סמכות כדין.

החוק קובע כי עובד המועסק בתפקיד ציבורי בשירות המדינה מחויב לשמור על סודיות מרבית. עובד אשר מוסר מידע חסוי ומסווג או חלק ממידע שאליו הוא נחשף במסגרת תפקידו הציבורי, מבצע עבירה פלילית שהעונש המקסימלי הצפוי בגינה הוא שלוש שנות מאסר.

הפרת חובה של עובדי ציבור לשעבר

החוק חל גם על עובדי ציבור לשעבר, אשר סיימו את כהונתם, וקובע כי גם לאחר סיום תפקידם הציבורי, אסור להם למסור ללא היתר מסמכים רשמיים וכל מידע אחר שהגיע אליהם או שנחשפו אליו כחלק תפקידם. גם לעובדי ציבור לשעבר צפוי עונש מרבי של שלוש שנות מאסר עקב עבירה פלילית של גילוי בהפרת חובה.

במקרה שעובד ציבור מסר ידיעה שהגיעה אליו בתוקף תפקידו, כתוצאה מהתרשלות בשמירת המידע הסודי, או שהעובד עשה מעשה שיש בו כדי לסכן בטיחותה של ידיעה, הוא צפוי לעונש שיכול להגיע עד שנת מאסר אחת. אם הגיע לאדם מידע במסגרת תפקידו כעובד ציבור, והוא החזיק בו ללא סמכות כדין, בניגוד להוראות שניתנו לו בדבר החזקתו, או לאחר שהפסיק לכהן בתפקיד, העונש הצפוי הוא מאסר למשך שנה אחת.

הגנה בעבירת גילוי בהפרת חובה

אדם שהוגש נגדו כתב אישום בגין ביצוע עבירת גילוי בהפרת חובה, יכול לטעון להגנתו כי אותה הידיעה כבר פורסמה ברבים על פי סמכות כדין או הועמדה לעיון הרבים על פי סמכות כדין. כמו כן, נאשם במסירת ידיעה לאחר שחדל מלכהן כעובד הציבור יכול לטעון להגנתו, כי מסירת הידיעה נעשתה כעבור חמש שנים מהיום שבו חדל מלהיות עובד הציבור ושמסירתה לא גרמה לפגיעה בדבר שיש לציבור זיקה בו או לפגיעה בזכותו של יחיד.

סעיף 118 לחוק העונשין עוסק בגילוי בהפרת חוזה, וקובע כי אדם אשר חתם על חוזה עם המדינה, כעובד או כקבלן, או עם גוף מבוקר כמשמעותו בחוק מבקר המדינה, ועל פי החוזה הוא מחויב לשמור בסוד ידיעות שהגיעו אליו עקב ביצוע החוזה, והוא מסר, ללא סמכות כדין, ידיעה לאדם שלא היה מוסמך לקבלה, צפוי לעונש של שנת מאסר אחת. במקרה זה, רשאי הנאשם לטעון להגנתו כי לא ידע על ההתחייבות לשמור ידיעות בסוד ושהוא מסר את הידיעה בתום לב.

סעיף 119 עוסק בגילוי בהפרת אמון וקובע כי עובד ציבור שנמסר לו מסמך רשמי בתנאי מפורש שעליו לשמור אותו בסוד, והוא מסר אותו לאדם שאינו מוסמך לקבלו, צפוי לשנת מאסר אחת. אם העובד התרשל בשמירתו או עשה מעשה שיש בו כדי לסכן בטיחותו של המסמך, הוא צפוי לששה חודשי מאסר.