עבירת תקיפה ואלימות - שיקולי ענישה

דרגו את המאמר

התקבלו 2 דירוגים בציון ממוצע: 4.5 מתוך 5

עבירות האלימות הפכו בשנים האחרונות לתופעה שכיחה ביותר בנוף הישראלי. כמעט בכל יום אנו נאלצים לשמוע על תקיפות אלימות המתרחשות בכל מקום במדינה. אי לכך, בתי המשפט מדגישים פעם אחר פעם את הצורך בענישה מרתיעה בגין הרשעת אדם בתקיפה.

סעיף 378 לחוק העונשין קובע כי תקיפה הינה אחד מהמקרים הבאים:

1. אדם מכה, דוחף או מפעיל כוח על אדם אחר, במישרין או בעקיפין, וזאת ללא הסכמתו של האחרון או על בסיס הסכמה שהושגה בתרמית.
2. אדם נוגע באדם אחר ללא הסכמתו או על בסיס הסכמה שהושגה בתרמית.

הפעלת כוח מבחינת עבירת התקיפה יכול להיות גם באמצעות חשמל, חום, אור, ריח או כל חומר אחר. זאת במידה והפעלת הכוח באמצעות החומר הייתה יכולה לגרום (או גרמה בפועל) לנזק ו/או אי נוחות.

תקיפה סתם הינה עבירת תקיפה המבוצעת על ידי אדם כנגד חברו. מדובר בעבירה מסוג עוון אשר עונש המאסר הצמוד לה יכול להגיע עד כדי שנתיים מאסר בפועל. ישנה גם תקיפה בדרגות חמורות יותר. למשל, תקיפה הגורמת חבלה ממשית. מדובר בעבירה לפי סעיף 380 לחוק העונשין. תקיפה זו הינה מקרה בו עבירת התקיפה מבוצעת על ידי אדם כלפי חברו, וכתוצאה ממנה נגרם לאחרון נזק של ממש. העונש לצידה של מאמר זה הינו שלוש שנים בפועל.

סעיף 381 לחוק מגדיר תקיפות נוספות כגון תקיפה לשם ביצוע פשע, תקיפה לשם ביצוע גניבה (שוד), תקיפה לצורך התנגדות ללכידה לדין, תקיפה במהלך התנגדות למעצר, תקיפת עובד ציבור ועוד. כמו כן, קיימת גם עבירה של תקיפה בנסיבות מחמירות. על פי סעיף 382, תקיפה נחשבת כתקיפה בנסיבות מחמירות במידה והיא נעשית בחבורה. בנוסף, תקיפה יכולה להיות גם כנגד בן משפחה. במקרה זה, כאשר מדובר בתקיפה בתוך המשפחה (לרבות תקיפת בן זוג או תקיפת קטין חסר ישע), הרי שמדובר בחומרה רבה של עבירה התקיפה.

שיקולי ענישה

שיקולי הענישה בעבירות התקיפה, כמו בכל העבירות הפליליות במשפט הישראלי, קשורים באופן ישיר לנסיבות המקרה ולנאשם העומד על הפרק. הלכה פסוקה היא כי ענישה פלילית הינה תמיד אינדיבידואלית ופרטנית. במסגרת מתן גזר הדין, בית המשפט בוחן את נסיבותיו של הנאשם, את אופן ביצוע התקיפה, את עברו הפלילי של התוקף, את מטרת התקיפה, את הנזק שהיא גרמה למתלונן, את ההשפעה של התקיפה על הרקע הרלבנטי ועוד.

ישנם היבטים אשר יכולים לפעול לזכותו של אדם המורשע בתקיפה. לדוגמא, במידה והנאשם הביע חרטה על המקרה והיה נכון לפצות את המתלונן, הרי שהדברים יכולים לסייע לו בבוא בית המשפט לגזור את דינו. כמו כן, הנאשם יכול לבקש להפחית את העונש נוכח נסיבותיו האישיות ו/או שיקולים חברתיים-רפואיים נוספים.

במרבית המקרים, כתב אישום בגין תקיפה סתם איננו עוסק רק בתקיפה. לא אחת, העבירות מצטרפות לעבירות נוספות כגון גרימת נזק לרכוש, העלבת שוטר, איומים וכדומה. אי לכך, קשה אפוא לבחון מהם שיקולי הענישה הספציפיים לעבירת תקיפת סתם. על פי רוב, במידה והעבירה לא בוצעה בהיקף חמור מדי, הרי שייתכן כי הנאשם יוכל לסיים את ההליך עם מאסר על תנאי בלבד. עם זאת, ככל שעבירת התקיפה הינה חמורה יותר, כך העונש בגינה גדל בהתאמה. מדובר בענישה שיכולה להגיע עד כדי למעלה מעשר שנות מאסר בפועל. לדוגמא, בתי המשפט נוטים לגזור עונשים חמורים על נאשמים אשר הורשעו בעבירות של תקיפת בת זוג, תקיפה בחבורה וכדומה.