עבירת סחיטה באיומים במשפט הפלילי

דרגו את המאמר

התקבלו 1 דירוגים בציון ממוצע: 5.0 מתוך 5

רבים סבורים כי סחיטה, לרבות סחיטה באיומים, הינה עבירה אשר מאפיינת רק ארגוני פשיעה ועבריינים. עם זאת, חשוב להבין כי מדובר בתופעה נפוצה הרבה יותר. סחיטה יכולה להיות גם בין שכנים, בין עובד ומעביד, בין בני משפחה, ולמעשה גם כאשר מדובר באנשים נורמטיביים לחלוטין. מדי שנה, מוגשים כתבי אישום רבים העוסקים בסחיטה על גווניה השונים.

סעיף 428 לחוק העונשין הינו הסעיף אשר עוסק בעבירת הסחיטה. על פי סעיף זה, סחיטה יכולה להיות בעל פה, בכתב או בהתנהגות. כמו כן, סחיטה הינה גם מעשה המתבצע אגב פגיעה שלא כדין בחירות, בגוף, בפרנסה, ברכוש, בצנעת הפרט או בשם הטוב. זאת כאשר הפגיעה שלא כדין נועדה להביא אדם לעשות מעשה או להימנע מלעשותו. על פי רוב, סחיטה נעשית תוך כדי הטלת אימה על אדם. בסופו של היום, הסחיטה צריכה להביא לפעולה או לגרום למניעת פעולה.

האיום מהווה את אחד המרכיבים העיקריים של עבירה זו. בעת ביצוע עבירת איומים, מוטיב האיום צריך לגרום לקורבן לפחד מפני תגובה אשר תיגרם כתוצאה מאי ציות למאיים. הבחינה בעניין זה הינה בחינה אובייקטיבית. דהיינו, הנאשם איננו יכול לטעון כי הטקסט לא היה מאיים. הדברים נכונים גם כאשר מהאמירות או מהמעשים "משתמע" איום. לדוגמא, כאשר אדם אומר לאחר "נראה מה יקרה" או "הייתי נוהג אחרת", ייתכן בהחלט שעסקינן באיום. העונש העומד לצידה של עבירה זו יכול להגיע עד כדי שבע שנות מאסר בפועל.

אזהרה או סחיטה באיומים?

פעמים רבות, נאשמים העומדים לדין בגין סחיטה באיומים טוענים כי הדברים היו "בסך הכל" אזהרה בלבד. בית המשפט העליון, בפסק דין אשר עסק בסוגיה זו, קבע שני מבחנים המבדילים בין אזהרה לאיום. המבחן הראשון הינו מבחן השליטה. על פי מבחן זה, נשאלת השאלה האם לאומר הדברים הייתה שליטה ו/או השפעה על אפשרות של התממשות סכנה מסוימת. במידה והתשובה לכך הינה חיובית, הרי שעסקינן באיום ולא באזהרה.

המבחן השני נוגע למהות. מבחן המהות קובע כי בכדי להצביע על איום יש לבדוק את ההקשר בו הדברים נאמרו. מבחן ההקשר מתחלק לשלושה מרכיבים עיקריים - מה נאמר, מי אמר ומדוע. הלכה פסוקה היא כי התשובות לשאלות אלה תוכלנה לבור את המוץ מן התבן ולהכריע האם באיום עסקינן, אם לאו.
 

שנתיים מאסר בגין סחיטה באיומים, שוטר מול יצאניות - בית המשפט גזר 24 חודשי מאסר בפועל על קצין משטרה אשר הורשע במסגרת הסדר טיעון בסחיטה באיומים. במקרה זה, נקבע כי השוטר סחט באיומים יחסי מין מיצאניות. השוטר למעשה ניצל את מעמדו כאיש חוק, וזאת מתוך ידיעה שהיצאניות לא תוכלנה להתלונן כנגדו נוכח מצבן החברתי והמשפטי.

סחיטה באיומים, דרור אלפרון - דרור אלפרון, אשר שייך ל"משפחת הפשע" אלפרון, הורשע בבית המשפט בסחיטה באיומים. בשנת 2009, בית המשפט המחוזי בתל אביב קבע כי אלפרון סחט באיומים כספים מיחצ"ן מסיבות וזאת כאשר הוא גבה מהאחרון 1,500 שקלים דמי חסות עבור כל מסיבה. בית המשפט קבע כי אלפרון השתמש בשם משפחתו על מנת להלך אימים על המתלונן. כתוצאה מההרשעה, נגזרו על אלפרון 10 חודשי מאסר בפועל.

חוקר פרטי הורשע בסחיטה באיומים - חוקר פרטי נשכר על ידי שני עורכי דין בכירים במשרד אשר ביקשו "להפליל" את אחד השותפים בעסק. אי לכך, החוקר הפרטי היה אמור להשיג הקלטה לפיה השותף המדובר עושה שימוש בסמים. התכנון לא צלח וזאת משום שהשותף לא הראה ניסיון בשימוש בסמים. החוקר הפרטי נפגש עם השותף במשרד עורכי הדין ואיים עליו להודות בשימוש בסמים ולעבור גם בדיקת פוליגרף. בית המשפט הרשיע את החוקר בסחיטה באיומים וערעורו לבית המשפט העליון נדחה.