תקיפה הגורמת חבלה, מה העונש הקבוע בחוק?
דרגו את המאמר |
|
התקבלו 2 דירוגים בציון ממוצע: 5.0 מתוך 5 |
סעיף 380 לחוק העונשין עוסק בעבירה פלילית של תקיפה הגורמת חבלה וקובע כי אדם התוקף אחר וגורם לו בכך חבלה של ממש, צפוי לעונש שיכול להגיע עד שלוש שנות מאסר. הערכים החברתיים המוגנים בעבירת תקיפה הגורמת חבלה הם שמירה על שלומו וביטחונו של אדם, שמירה על שלוות חייו של אדם ומניעת הפעלת אלימות כלפיו וגרימת נזק גופני או נפשי.
חוק העונשין מגדיר תקיפה כמעשה אלים של הכאה, נגיעה, דחיפה או הפעלת כוח על גופו של אדם אחר בדרך ישירה או עקיפה, ללא הסכמתו או בהסכמה שהושגה בתרמית. הפעלת כוח יכולה להיות הפעלת חום, אור, חשמל, גז, ריח או כל דבר או חומר אחר, אם הפעילו אותם במידה שיש בה כדי לגרום נזק או אי נוחות.
העונש על תקיפה נע בין שנתיים עד 14 שנות מאסר
סעיף 379 לחוק קובע עונש של עד שנתיים מאסר בגין תקיפה סתם, ועונש של שלוש שנות מאסר בגין תקיפה הגורמת חבלה ממשית, כך שאדם התוקף חברו וגורם לו בכך חבלה של ממש, צפוי לשלוש שנות מאסר. החוק קובע עונש של שלוש שנות מאסר בגין תקיפות שונות, כולל: תקיפה כדי לבצע פשע, תקיפה כדי לגנוב דבר, תקיפה כדי להתנגד למעצר או ללכידה כדין. כאשר התקיפה הייתה בצוותא של יותר משני אנשים, העונש עלול להגיע גם עד חמש שנות מאסר.
העונש המרבי בגין תקיפת עובד ציבור בעת מילוי תפקידו הוא עד חמש שנות מאסר. בתקיפה בנסיבות מחמירות העונש הוא עד ארבע שנות מאסר. כאשר נגרמה חבלה חמורה כתוצאה מהתקיפה העונש יכול להגיע עד שבע שנות מאסר. ואם חבלה חמורה נגרמה כאשר התוקף נשא נשק, קר או חם, העונש יכול להגיע עד 14 שנות מאסר.
הליך פלילי בגין תקיפה הגורמת חבלה
נגד חשוד בעבירה תקיפה הגורמת חבלה נפתח הליך פלילי, ואם הוחלט להגיש כתב אישום הוא הופך לנאשם, וצפוי לעמוד למשפט שבו התובעת היא המדינה. בעבירות תקיפה חמורות, התביעה נוטה להגיש כתב אישום לצד בקשת מעצר עד תום ההליכים. במקרים מסוימים עשויה להיות מוגשת גם תביעה אזרחית על ידי האדם שנפגע כתוצאה מהעבירה לצורך קבלת פיצויים.
במסגרת המשפט הפלילי נטל ההוכחה מוטל על התביעה, והיא צריכה להוכיח את אשמתו של הנאשם בפני בית המשפט. עורך דינו של הנאשם פועל כדי למזער את הנזקים באמצעות בחינה מקיפה ומעמיקה של כלל הראיות, ואף יכול לפנות אל התובעת כדי להגיע להסדר טיעון.
במסגרת הסדר טיעון, הסנגור שואף לעורר ספקות בקרב התביעה באשר לסיכויי ההצלחה כדי להפחית את האישומים, להקטין את חומרתם ולבקש עונש קל יותר, בתמורה להודאה של הנאשם. בנוסף פועל הסנגור להצגת טיעונים משכנעים הנוגעים לנסיבות התקיפה ותוצאותיה, ולהצגת נסיבות אישיות שעשויות להקל עם הנאשם כגון: היעדר עבר פלילי, מצב בריאותי, מצב משפחתי, הבעת חרטה וכדומה.
בעת מתן גזר הדין, בית המשפט שוקל את כלל נסיבות המקרה שהובילו למעשה התקיפה. כולל אופן ביצוע העבירה, נסיבות האירוע, זהות הנפגע ועוד. ואף מתחשב בנסיבות חייו האישיות של התוקף כגון התמכרויות לסמים ולאלכוהול והליכי גמילה שיקום שעבר מאז המעצר, בריאותו ומצבו הכלכלי והמשפחתי.