ועדת שחרורים, יציאת אסיר לחופשה

דרגו את המאמר

התקבלו 1 דירוגים בציון ממוצע: 1.0 מתוך 5

ועדות שחרורים | חופשות

מבוא:

פרק זה באתר הוא מקצועי יחסית. חלק מהמושגים אינם מוכרים לציבור הרחב - לאור חשיבות הנושא צורף פרק זה.

הסיבה להכללת הנושא נובעת מכך שלפי הבנתי כל אסיר ובני משפחתו חייבים לדעת את מלוא הזכויות המגיעות לאסיר מיד עם הקמת הסיכון למאסר ממש - הכול על מנת להערך בצורה ראויה לסיכול האפשרות. 

 

רקע:

הדרך בה עובר המאסר חשובה ביותר לאסיר ולמשפחתו. אין כל דימיון בין מאסר עם חופשות וביקורים לבין מאסר בבית כלא מרוחק ללא כל אילו. לאור זאת חשוב להערך נכון לכניסה למאסר ולתפקד באופן המיטבי במהלך המאסר על מנת להינות ממרבית הזכויות האפשריות.

כחלק מההכנות למאסר חשוב לא פעם להגיע להסדרי טיעון שיורידו מרכיבים בעבירה שמכילים חובת הוועצות בוועדת אלמ"ב (אלימות במשפחה) - חובה שיכולה למנוע חופשות ולעכב שחרור בתנאי רישיון.

 

תקופת המאסר:

אסור בשום אופן שתקופת המאסר תהפוך לתקופת גלות ללא שוב, לכן חשוב לשלב את האסיר בתוכניות שיאפשרו קשר זמיןן ויום יומי עם משפחתו וקרוביו, קשר שיהפוך אותו גם בהמשך לחבר בקהילה לא רק של האסירים אלא גם בקהילה מחוץ לחומות.

האפשרות לצאת לחופשות ולהשתחרר שחרור מוקדם חשוב ביותר לאסיר לאור העובדה שאז הוא מצליח לשמר את המסגרת שתלווה את חיו גם לאחר השחרור. בשל זאת חשוב ליצור את התנאים שיביאו לשחרורו של האסיר מהכלא בהקדם האפשרי, היינו חשוב ליצור את התנאים שיביאו לכך שהאסיר יהיה זכאי הן לחופשות (אחרי ריצוי רבע מתקופת המאסר).

הדרך לחופשות/שחרור מוקדם עוברת לא פעם בטיפול יסודי בבסיסי העבירה הפלילית ובנית תוכנית מגובה בהמלצות של יועצים חיצוניים המתמחים בטיפול הראוי.

לאור חשיבות התנאים במאסר ראוי לטפל בנושא זה ולבוא ערוך כיאות. כידוע ניתן לאחר רבע מתקופת המאסר להתחיל לצאת לחופשות מהכלא. הכול כאשר אין כל בעיות בתפקוד והדוחות אינם מלמדיםפ על מסוכנות כולשהי הנימצאת באסיר ויכולה לפרוץ בעת החופשות. 

אחד הנושאים המרכזיים המקשים על יציאה לחופשות הוא החובה כיום לקבל דו"ח מוועדת אלימות במשפחה (אלמ"ב) או דו"ח ועדת עריות במקרה של עבירות מין במשפחה. דוחות אילו "מכשילים" פעמים רבות את האפשרויות ליציאה לחופשה מקווה ומונעת מהאסיר את הקשר הראוי עם בני המשפחה.
 

אלמ"ב - אלימות במשפחה וגילוי עריות:

אחד הנושאים העיקריים לאחרונה בדיוני ועדת השחרורים הוא נושא הערכת המסוכנות באמצעות דו"ח ועדת אלימות במשפחה ודוחות ועדת גילוי עריות -  חשוב ביותר להערך לדיון בנושא זה  עוד לפני הדיון שנקבע לוועדת בשחרורים/עתירה לחופשות.

במידה והאסיר לא נערך בזמן התברר תתברר לו המציאות רק במהלך הדיון מה שבד"כ ימנע ממנו לצאת לחופשות/שחרור בזמן המיועד.

לדו"ח הוועדה (אלמ"ב דו"ח גילוי עריות) חשיבות מכרעת ביכולת להביא לשחרורו של אסיר  ברישיון. קיימת למעשה חובה חוקית להוועצות בוועדה לפני השחרור.

קיימת כיום חובה מוחלטתץ על ועדת השחרורים לקבל חוות דעת אלמ"ב בכול מקום בו היא דרושה. למעשה הדו"ח דרוש לא רק בעבירות אלמ"ב אלא בשלל התניות ואפילו יש לאסיר תיק שנסגר בנושא והוא עצור בשל עבירות מס יתכן והוא יהיה חייב בדו"ח אלמ"ב.

חשוב לעיין בדו"ח המסוכנות, לפנות בשאלות למב"ן/עו"ס ולהעביר את מלוא המידע לגופים אילו.

לאור העובדה שמדובר בדיון מנהלי חשוב וכדאי לפעול במהלך הדיונים בשילוב הפרקליטות - ולאור זאת חשוב במיוחד הייצוג של עורך הדין בהכנות לדיוני ועדת השליש.

להדגיש, פעמים רבות האסיר הוא חייב אלמ"ב למרות העבירה היא לא עבירה פלילית מהסוג הרלונטי על פי החוק, לא רק זאת אלא אם קיימים תיקים פתוחים ואפילו תיקים שנסגרו מהסוג הרלוונטי לא פעם הופל האסיר לחייב אלמ"ב.

עוד יצויין הגדרת בן משפחה רחבה ביותר לצורך דיוני הוועדה. כמו כן גם מידע "סודי" יכול להביא אסיר להפוך לחייב ועדת אלמ"ב - למרות שאין לו כל קשר לעבירה כאמור.
 

מועדי הדיון בוועדת השחרורים:

לא פעם מועד הדיון נקבע סמוך למועד סיום 2/3 מהמאסר. במצבים אילו חשוב ביותר שעורך הדין יפעל קודם לדיון על מנת למנוע סיכונים שיחייבו דחיות ארוכות. הדרך למניעת הסיכומים היא הכנת החומר ותוכניות השיקום והעברתם לכול הגורמים הקשורים לדיון לא פעם, בנסיבות מתאימות, עוד לפני דיוני הוועדה.

 

מידע חסוי:

במסגרת הדיונים בוועדת שחרורים המדינה יכולה להעביר מידע לוועדה שלא בנוכחות הסנגור והאסיר, המידע מתיחס לנקודות הבאות: פגיעה בבטחון המדינה, פגיעה בעיניין ציבורי חשוב אחר.

קשה עד מאוד להתמודד עם המידע כאמור, שלא פעם הוא שמועות ורסיסי שמועות. במיוחד קשה הדבר שאותן השמועות מגיעות לדוחות מב"ן ודוחות אחרים כעובדה מוצקה - לא פעם הערה של "חבר" לתא יכולה להפוך למידע "חמור" הפוגע קשות באסיר.

 

ערעורים:

ערעור על ועדת שחרורים הינו ערעור על החלטה מנהלית - מה שמביא לבחינה של שיקול הדעת ולא של ההחלטה - כך שהסיכוי בערעור אינו גדול.

לאור זאת קשה ביותר לשנות החלטה בערעור וחייבים לפעול בשיתוף פעולה עם הפרקליטות ככול שניתן.

 

והרי מספר שאלות שנשאלתי לאחרונה:

כללי:

1. האם זה נכון שמי שלא יוצא לחופשות גם לא ישתחרר שחרור מוקדם ?

התשובה היא שקל הרבה להשחרר שחרור מוקדם למי שנמצא בחופשות ולכן ראוי ונכון לבחון היטב את כל נושא
החופשות לפני הדיונים בועדות. אבל, אין כל מניעה שגם מי שלא יצא לחופשות יזכה בשחרור מוקדם.

 

2. במידה ואני לא משולב בסבב חופשות, מה עלי לעשות ?

ניתן להגיש עתירת אסיר לצורך השילוב בסבב חופשות.

 

3. אני נימצא במאסר שלישי, האם עדיין אני אוכל לקבל שליש ?

התשובה כן. השאלה המהותית היא מהי תוכנית השיקום שתציג לוועדה על מנת להעריך את הסיכוי לשחרור.

קנס:

4. האם יש שליש גם על תקופת המאסר שהיא חלף קנס.

התשובה לא.

למה ? זאת לשון החוק המעודכן. להבנתי הדבר אינו ראוי ואף הגשתי על כך עתירה (נדחתה), לא ראוי להבנתי שפגיעה בכסף תהה חשובה יותר מפגיעה בגוף לדוגמא.

 

5. האם ניתן לתת קנס לפצלו לתשלומים וכנגד כת תשלום לקבוע תקופת מאסר ?

התשובה  - כן במידה.

בעבר הגיע אלי לקוחה שקיבלה למעשה בשכלול מלא של הקנס חלף המאסר - מאסר חלף קנס בשיעור של מעל ל 8 שנות מאסר.

החוק קובע שהמאסר חלף קנס לא יעלה על 3 שנים.

 

אישפוז ותנאי שחרור ברישיון (שליש):

6. האם אסיר הנימאצת במרכז בריאות הנשפט של שב"ס זכאי לשליש ?

בפועל: לא מקובל לתת שליש לאסירי מב"ן ולכן לקראת סוף המאסר ראוי ונכון לצאת לבית כלא אחר.

 

7. אני אמור להיכנס למאסר קצר חודשיים לפני ראש השנה/פסח - האם אוכל לצאת לחופשה ?

 

ראוי במיוחד לאור החג להגיש את הבקשה מיד לאחר הכניסה לאגף.

לא נכון להמתין, במיוחד אם המאסר קצר. 

 

8. בעבירת מין, המב"ן מסרב לשלב אותי בקבוצה לטיפול בעברייני מין, האם הדבר יפגע בי ?

כן. ראוי לפעול על מנת לנסות לשלב אותך בקבוצה בהקדם האפשרי על מנת שהדבר ייסיע לך לקבל המלצה
חיובית שהיא בעלת משקל סגולי גדול ביותר בשיקולי השחרור.

 

9. האם עונש מאסר בן חודשיים וחצי ארוך יותר מאשר עונש מאסר בן שלושה חודשים ויום.

מעל ל שלושה חודשים ניתן לקצר את העונש בשליש מנהלי - ראוי לכן לשים לב לנקודה זאת.

מידע חסוי:

10. האם יכולים שלטונות הכלא להתנגד לשחרור שלי בשליש/חופשות על פי נימוקים "סודיים" ?

למרבה הפלא התשובה היא כן.

הנימוקים מוצגים לחברי הוועדה והעו"ד אינו רואה את הנימוקים כלל אלא יכול לבצע דייג בשאלות מכוונות.

 

11. האם אני יכול לאסור על נימוקים "סודיים" ?

אתה יכול להתנגד להצגתם לוועדה - הסיכויים לשחרור/חופשה אז יהיו אפס או גובל בכך.

 

12. הואשמתי בדקירה נדונתי לעונש של 11 חודש בפועל, לא יצאתי לחופשות, כיום בדיון בשליש המדינה טוענת שאני חבר בחבורת פשע ונתנגדת לשחרורי ברישיון (שליש) מה ניתן לעשות ?

המדינה חייבת להציג מידע (בד"כ חסוי) לאשר את טענתה.

השאלה המתיחסת למידע היא בסיסית - האם המידע הוא מידע חדש או שמע מלפני המעצר ? אם המידע הוא ישן אז הדבר היה צריך להיות חלק ממסכת הענישה אז והעונש הלא חמור מלמד שאז התעלמו מהמידע - אז למה להתיחס אליו כיום ?

 

צורת חישוב עונשים:

13. בהיותי משוחרר ב"שליש" נתפסתי באמצע שוד - מה עדיף קודם להשפט על השוד או קודם לעלות לדיון הפקעה ?

הנסיבות המיוחדות חייבות להיבחן ע"י עו"ד לאור השאלה המורכבת - ניתן להפוך בניהול נכון את העונש לחופף.

אם הדיון על ההפקעה ייקדם.

לאחר מיכן ניתן להישפט במחוזי (שוד) מתאריך ביצוע העבירה - אם המחוזי יודע על ההפקעה אזי העונש יהיה בחופף - או לפחות חלקו.

במצב השני ההפקעה תהה במצטבר.

ראוי לפני החלטה בשאלה לבחון ע"י עורך דין את מלוא הנסיבות על מנת לכלכל את הצעדים מראש בחוכמה.

 

עבירות במשפחה - ועבירות מין:

.14. בעבר נשפטתי על עבירות במשפחה. כיום אני שפוט על עבירות מס. האם יש צורך בדו"ח מב"ן (במרכז בריאות נפש - מתיחס לעבירות במשפחה).

עד כמה שישמע מוזר כן.

 

15. אני אסיר בשל שלושה משפטים שונים אחד סמים שנה, שני מס (שנה) ושלישי בחופף 1/2 חודש על עבירה במשפחה. האם אני חייב דו"ח מב"ן ?

עד כמה שזה ישמע מוזר - כן.

 

16. מהו המבחן להיות משהו בן משפחה (חובת דו"ח ועדת אלמ"ב).

למעשה האבדל בין אירוע אלימות לאירוע אלימות במשפחה המחייב דו"ח ועדת אלמ"ב.

בד"כ עצם הקשר מספיק - היינו ההגדרה הרחבה ביותר האפשרית.

להדגיש - לא הקשר המשפחתי (קשר הדם) הוא הקובע אלא מטרת המבחנים בשנים האחרונות הוא לבטל את הפורמליות וליצור חובה כמה שיותר רחבה בדו"ח.

 

17. למתי בודקת ועדת אלמ"ב את נושא המסוכנות ?

המסוכנות נמדדת נכון ליום השחרור ולא למועד העבירה הפלילית.

 

18. מיהו ה"קורבן" לצורך הערכת המסוכנות (באלמ"ב - אלימות במשפחה)?

הקורבן לעיני ועדת האלמ"ב אינו חייב להיות בן המשפחה שנפגע בעבירה הפלילית, אלא יכול להיות גם בן משפחה אחר.

 

19. הדיון בוועדת האלמ"ב - כיצד הוא מתנהל ?

האסיר מביא את דברו. ב"כ האסיר יכול להעלות את טיעוניו - רק בכתב. להדגיש - אין זכות טיעון בע"פ בפני ועדת האלמ"ב - זכות הטיעון היא בפני ועדת השחרורים.

 

20. מהו פרופיל האסיר שעולה לוועדת האלמ"ב ?

בעלי עבר פלילי בתחום האלמ"ב.

בעלי מבדי"ם בתחום. (אפילו נסגרו).

אפילו מידע מהתחום המודיעיני.

 

21. מה עושים שיש בעיתיות בהבנת דו"ח ועדת האלמ"ב ?

הדוחות (לא פעם) לקוניים ללא פירוט וההשלכות איומות לכן ניתן לשלוח שאלות הבהרה - רצוי שעורך הדין יעשה זאת עוד לפני הדיון - על מנת למנוע בעיתיות ודחיות חוזרות ונישנו של דיוני הועדה. האם אני יכול לעיין בדו"ח ועדת האלמ"ב?

כמה שזה ישמע מוזר הדו"ח חסוי ורק המסקנותת נמסרות.

 

22. האם ניתן להביא דו"ח ועדת אלמ"ב פרטית ?

הכלל: רק בנסיבות חריגות בהן לא נימסר דו"ח אלמ"ב.

בפועל לא פעם עדיף שהעורך דין יבחן את הסיכוי לדו"ח חיובי ואם הסיכוי נמוך אזי להעזר בגורמי טיפול פרטיים.

לאחר הוצאת הדו"ח הפרטי קיימת חובה לשלוח את הדו"ח לוועדת האלמ"ב, לוועדה בכלא קיימת זכות תגובה בדו"ח משלה. ראוי על מנת למנוע דחיות בדיוני הוועדה שעורך הדין ישלח את הדו"ח לוועדה ללא שיהוי.

 

23. ועדת גילוי עריות.

כמו בדו"ח מב"ן דורשת גם היא בדיקה מקיפה - יש אפילו דעות שוועדת גילוי עריות רחבה הרבה יותר בבדיקות שהיא עורכת - לאור זאת חשוב להתחיל בבדיקות מוקדם ככול האפשר על מנת להיות זכאים להמלצה לשחרור.