זכות היידוע בהליך פלילי טרם הגשת כתב אישום

דרגו את המאמר

התקבלו 1 דירוגים בציון ממוצע: 5.0 מתוך 5

סעיף 60א לחוק סדר הדין הפלילי מעגן את זכות השימוע בהליך פלילי וקובע כי זכותו של חשוד בעבירה מסוג פשע לבקש מרשות התביעה, לערוך לו שימוע פלילי, בכפוף למגבלות מסוימות, טרם גיבוש סופי של ההחלטה בדבר הגשת כתב אישום נגדו.

במסגרת ההליך הפלילי, בתום החקירה במשטרה, חומר החקירה מועבר על ידי החוקרים לרשות התביעה, שיכולה להיות תביעה משטרתית, הפרקליטות או כל רשות תביעה אחרת, בהתאם לנסיבות המקרה וחומרת העבירה. החומר מועבר לידי התביעה, כדי שעורך דין המייצג את התובעת יוכל לבחון את המקרה ולהחליט האם להעמיד את החשוד לדין פלילי, ואם כן בגין אילו עבירות, או האם לסגור את התיק מחמת היעדר אשמה, חוסר ראיות או חוסר עניין לציבור.

מכתב יידוע ראשון לאחר שהועבר חומר חקירה

סעיף 60א' לחוק סדר הדין הפלילי קובע כי רשות התביעה שאליה הועבר חומר חקירה תשלח הודעה על כך לחשוד, המכונה "מכתב יידוע". אלא אם פרקליט מחוז או ראש יחידת התביעות החליט כי קיימת מניעה לכך.

בהודעה יש לציין את כתובתה של רשות התביעה שאליה רשאי החשוד לפנות בכתב לבירורים ולהצגת טיעונים. בהתאם לכך, החשוד רשאי, בתוך 30 ימים מיום קבלת ההודעה, לפנות בכתב לרשות התביעה ולבקש להימנע מהגשת כתב אישום נגדו תוך ציון הסיבה המנומקת לכך. פרקליט המדינה, פרקליט המחוז, ראש יחידת התביעות או מי שהם הסמיכו לכך, לפי העניין, רשאים להאריך את המועד מעבר ל- 30 הימים הללו.

סעיף זה למעשה מחייב את רשות התביעה להודיע לחשוד על כך שקיבלה לידיה את חומר חקירה, שממנו עולה כי הוא חשוד בביצוע עבירה מסוג פשע ונגד חובה זו קמה זכותו לפנות לתביעה בתוך חודש ימים בבקשה מנומקת בכתב, במטרה להימנע מהגשת כתב אישום ואף לקיים שימוע טרם גיבוש סופי של ההחלטה בדבר הגשת כתב אישום.

מכתב יידוע שני טרם הגשת כתב האישום

על פי סעיף זה, החשוד אמנם רשאי להעלאת טענות בכתב בשלב מוקדם של העברת חומר החקירה לתביעה, ואולם, במקרים רבים לאחר סיום בחינת חומר החקירה בידי התביעה ולאחר שהתקבלה ההחלטה להגיש כתב אישום נגדו, היא יכולה להעביר לחשוד מכתב נוסף, המכונה "מכתב יידוע שני" או "מכתב שימוע", טרם הגשת כתב האישום.

במסגרת הודעה זו, נמסר לחשוד, כי התביעה החליטה להגיש נגדו כתב אישום בכפוף לעריכת שימוע בעל פה, ובאפשרותו לקיים ישיבת שימוע במשרדי התביעה באמצעות עורך דינו, אשר במהלכה תינתן לו הזדמנות כנה להשמיע את טענותיו בעניין החשדות המיוחסים לו, כדי לנסות ולשכנע את התביעה להימנע מהגשת כתב אישום.

לפיכך, הבקשה הראשונה להימנע מהגשת כתב אישום תעשה בכתב, אך לעתים תסכים הרשות התובעת לערוך גם שימוע בעל פה. כמו כן, במסגרת המכתב השני מפורטים עיקרי החשדות נגד החשוד וניתנת לו אפשרות לעיין בחומרי החקירה ולצלם אותם לקראת ישיבת השימוע, לעומת המכתב הראשון, שבו לא ניתנת ההזדמנות לעיין בחומר החקירה.

מהי משמעות השימוע בהליך פלילי?

במהלך השימוע החשוד רשאי להציג טיעונים וראיות באמצעות עורך דינו, ועל רשות התביעה החובה לשמוע את הדברים בנפש חפצה ובלב פתוח. בהתאם לטיעונים והראיות יכולה לתביעה לבצע הערכה מחודשת של עמדתה כלפי החשוד ואף היא בעלת השפעה על סיכויי ההרשעה והזיכוי מאשמה. התביעה יכולה לסגת מהחלטתה הראשונית לגבי הגשת כתב אישום, לסגור את התיק או להפחית את האישומים, או את חומרת העבירות המיוחסות לחשוד.

הליך זה עשוי לחסוך מהחשוד את הפגיעה הקשה הכרוכה בניהול הליך פלילי, הן במצבו הנפשי והן במצבו הכלכלי, ואף עשוי למנוע את הסיכון בהרשעה פלילית וקביעת עונש לריצוי בדרך של מאסר בפועל, עבודות שירות, קנס כספי, מאסר על תנאי וכדומה. במקרים מסוימים, כאשר השימוע לא הצליח למנוע את הגשת כתב האישום, הוא יכול לשמש כפתח למשא ומתן בין הצדדים, והדברים שיוחלפו במסגרת זו, עשויים לסלול את הדרך בהמשך להסדר טיעון.

עם זאת, במקרים מסוימים, בעקבות עריכת השימוע התביעה עלולה לגבש את החלטתה לגבי הגשת כתב אישום, ואף קיים סיכון שהיא תערוך מקצה שיפורים בכתב האישום לקראת המשפט, ותחזק את עמדותיה. התביעה יכולה להורות לרשות החוקרת, שהיא המשטרה, רשות ניירות ערך, רשות המיסים או רשות חוקרת אחרת לבצע השלמת חקירה שממצאיה יכולים לפעול לרעת החשוד, על כן לעיתים השימוע עלול לפגוע בחשוד ולא להביא תועלת.