מסדר זיהוי כאשר יש בין העד\המתלונן לבין החשוד היכרות מוקדמת

דרגו את המאמר

בהליכים פליליים רבים, עומדים המתלונן והנאשם, האחד מול השני, כאשר כל אחד מנסה להצדיק טענותיו ולהפריך טענות האחר. כאשר מדובר ב"מילה מול מילה", בית המשפט מקבל את הכרעתו על פי הראיות והעדויות המוצגות בפניו. אחת מראיות אלו יכולה להיות תוצאותיו של מסדר זיהוי משטרתי.

מסדר זיהוי הינו נוהל במסגרתו אדם אשר היה עד לפשע מגיע לתחנת המשטרה ומתבקש לזהות את החשוד אשר ביצע לכאורה את המעשים. תוצאותיו של מסדר הזיהוי מהוות ראיה לכאורה בהליך הפלילי. האם היכרות מוקדמת בין העד או המתלונן, לבין הנאשם, פוגעת בחוזקה של ראיה לכאורית זו?

סוגיה זו נדונה במסגרת הכרעת דינו של צבי סטורק, חקלאי ללא עבר פלילי אשר הורשע בהתעללות בנער ערבי. הרשעתו של סטורק נבנתה בבית המשפט על בסיס שלושה טעמים – גרסתם של המתלונן ושני חבריו, דו"חות מסדרי זיהוי שנערכו למתלונן ולאחד מחבריו, ושלושה תרמילי נשק אשר שנמצאו בזירת האירוע (ונורו מנשקו של סטורק).

מכיוון שהנאשם הכחיש מכל וכל את המיוחס לו (תקיפה והתעללות באלימות קשה), משקל רב נתן בית המשפט לעדויות המתלונן וחבריו, ולמסדרי הזיהוי שנערכו להם. סנגורו של סטורק טען בבית המשפט כי יש לקבוע את עוצמתם של מסדרי הזיהוי מתוך ההבנה כי המתלונן וחברו הכירו את הנאשם לפני האירוע מושא כתב האישום. יש לציין כי הנאשם מתגורר בהתיישבות הסמוכה לכפרם של המתלונן וחבריו, והכרם בה הוא עובד חופפת בשטחה את שטחיו של הכפר.

כמו כן, המתלונן וחברו נוהגים להסתובב במקום וחברו של המתלונן העיד במפורש כי הוא הכיר את הנאשם לפני כן. חברו של המתלונן העיד כבר במסדר הזיהוי המשטרתי כי הוא מכיר את האדם אותו זיהה. העד ידע לציין היכן נמצאת אדמתו של אדם זה ואף סיפר לשוטרים כי ראה אותו באזור מספר פעמים. יתרה מכך, העד טען כי הנאשם אמר לו ולחבריו ללכת מהשטח מספר פעמים לפחות – משל, היה לעד עניין לזהות את הנאשם ולטפול עליו אישומים פליליים.

הסנגור הוסיף גם כי אביו של המתלונן, שוטר במשטרה הפלשתינאית (אשר גם ניהל את החקירה וגם שימש כמתורגמן עבור בנו) העיד כי הוא מכיר את הנאשם ומיד לאחר שבנו סיפר לו על האירוע הוא "ידע במי מדובר". במילים אחרות, הסנגור טען כי המתלונן והעד מטעמו הכירו את הנאשם ועל כן הם זיהו אותו במסדר הזיהוי משום שהיה להם אינטרס לעשות כן בשל סכסוכי קרקעות קודמים.

עמדת הפסיקה בדבר היכרות מוקדמת

בע"פ 9040/05 אוחיון נ' מדינת ישראל (ניתן ביום 7.12.06), בית המשפט העליון התייחס למקרים בהם ישנה היכרות מוקדמת לפני מסדר זיהוי. בפסק דין זה, אשר ניתן על ידי השופטת איליה פרוקצ'יה, נכתב כי גם במידה וישנה היכרות שכזו, הדבר אינו פוגע באופן הכרחי במסדר הזיהוי. שורה של פסקי דין בבית המשפט העליון קבעו כי במידה וישנה היכרות מוקדמת, ייתכן והיא יכולה לבטל את מסדר הזיהוי שכן ניתן משקל מלא לזיהוי מבצע העבירה על פי העד.

מדובר בסיטואציה בה העד איננו מזהה את החשוד בביצוע העבירה במסגרת מסדר הזיהוי, אלא מצביע עליו כטוען שביצע את המיוחס לו. היות והעד כבר מכיר את החשוד, בית המשפט בוחן את מהימנותו ועל פיה נמדדת עוצמת ההצבעה כראיה.

במקרה דנן, בית המשפט קבע כי היכרותו של העד עם הנאשם הייתה היכרות שטחית בלבד אשר הסתמכה על כך שהעד ראה את סטורק מרחוק ובמפגשים חטופים. "אין זה מסוג המקרים בהם עריכתו של מסדר זיהוי הינה מיותרת וחסרת טעם", קבע השופט.

הלכה פסוקה היא כי לעיתים יש לשים לב לאופי ההיכרות הקודמות ולנסיבותיה. בהכרעת הדין נכתב כי זיהויו של העד אשר הכיר את סטורק במסדר הזיהוי הינו זיהוי אמין ואמיתי ובית המשפט לא השתכנע שהיכרותו המוקדמת עם הנאשם הובילה אותו לשייך שלא במודע (או במודע) את פניו עם פני מבצע העבירה.