מאסר בגין הוצאת חשבוניות פיקטיביות

דרגו את המאמר

על פי כתב האישום, החברות (הנאשמות 1 ו-2) ומנהלן (הנאשם 3) היו מעורבים במספר פרשיות, שעיקרן הוצאת חשבוניות פיקטיביות על ידי הנאשמים, ועשיית שימוש בהן למטרת הערמה על רשויות המס.

נטען כי הנאשם והחברות הוציאו חשבוניות כוזבות בסכומים של כמיליוני שקלים, וזאת מבלי שבוצעו עסקאות בבסיס החשבוניות האמורות. כמו כן, לנאשמים אף לא הייתה כוונה לבצע עסקאות כאלה. בכתב האישום נטען כי הנאשם רשם את החשבוניות הכוזבות בספרי החשבונות של החברות, וזאת על מנת לנכות את המס הגלום בחשבוניות האמורות שלא כדין.
למעלה ממאה פרטי אישום בגין עבירות על חוק מע"מ

הנאשם הודה בעובדות כתב האישום בשמו ובשם הנאשמות 1 ו-2. אי לכך, הוא הורשע על סמך הודאתו באישומים כגון - ניכוי מס תשומות שלא כדין, הוצאת חשבוניות מס מבלי שהייתה עסקה בבסיס החשבוניות, עשיית פעולות שמטרתן להביא לכך שאדם אחר יתחמק או ישתמט מתשלום מס, והכנה וניהול של פנקסי חשבונות כוזבים. לאחר הרשעתו, בית המשפט נדרש לבחון את גזר הדין הראוי, זאת נוכח חומרת המעשים, היקף העבירות ונסיבותיו האישיות של הנאשם.

בגזר הדין צוין כי הנאשם הינו גבר בן 56 אשר סובל ממחלת הסוכרת. כמו כן, הודגש כי לאחרון לא היו הרשעות קודמות. דהיינו, הייתה זו הסתבכות אשר לא אפיינה את הנאשם ו/או את אורח חייו. יתרה מכך, בית המשפט התייחס לכך שהנאשם הודה בכל המיוחס לו, והביע חרטה וצער על המעשים. הודגש כי הנאשם נטל אחריות מלאה על הדברים. ב"כ הנאשם טען כי האחרון נגרר לפרשות אלה על ידי מנהלה של חברה אחרת, וזאת לאחר שהאחרון שכנע אותו כי מדובר בהתקשרות חוקית. כמו כן, נמצא כי מצב כלכלי דחוק היה זה אשר הביא את הנאשם להאמין למנהל החברה האחרת, ומכאן ואילך התגלגלו הדברים.

על אף משקלם המצטבר של השיקולים לקולא, בית המשפט קבע כי לא היה בכוחם לאיין את חומרת המעשים שיוחסו לנאשם ולחברותיו. הודגש כי המעשים החמורים לא הצדיקו הימנעות מענישה מחמירה.

פסיקת בתי המשפט לגבי עברייני מס היא חד משמעית. לא אחת, נקבע כי מי ששולח את ידו לקופה הציבורית צריך לקבל יחס כמי ש"שדד כספים לא לו". על כן, בתי המשפט קבעו במקרים כגון דא כי יש לנקוט כלפי עברייני מיסים אלה בענישה כואבת ומרתיעה. בגזר הדין דנן, נקבע כי רק ענישה חמורה תוכל להביא להרתעת עברייני המס ולצמצום תופעות כגון דא. "מדיניות הענישה אמורה לשקף, כך נפסק, את הסכנה הגדולה הטמונה בעבריינות הכלכלית לפרט ולציבור כאחד, ואת יסוד ההרתעה הנדרש ביחס לביצועה", נכתב בגזר הדין.

האינטרס הפרטי אל מול האינטרס הציבורי

בית המשפט עמד גם על משמעות האינטרס הפרטי בעבירות אלה, מול האינטרס הציבורי. הלכה פסוקה היא כי ככל שמדובר בעבירות מיסים, הענישה הראויה היא מאסר בפועל. הודגש כי יש לבחון מאסר בפועל גם כאשר עסקינן באנשים נורמטיביים לכאורה, אשר ידועים דווקא כשומרי חוק.

במקרה דנן, הנאשם ניהל במשך שנים אחדות את עסקי החברות. כמו כן, במרוצת השנים הוא גרף הכנסות נאות וגלגל מחזורי כספים נכבדים ביותר. חרף כך, הנאשם מיאן לדאוג לחובות המוטלות עליו לפי חוק. דהיינו, כל אותן שנים, הנאשם לא דאג להגיש את הדוחות לפקיד השומה. כמו כן, הנאשם הוציא חשבוניות פיקטיביות שהסתכמו במיליוני שקלים, וזאת תוך כדי שהוא מנכה מס תשומות במרמה ובהיקף של מאות אלפי שקלים.

כפועל יוצא מכך, הנאשם אף הביא לניהול פנקסי חשבונות כוזבים בחברות. בית המשפט ציין כי לא היה מדובר אלא בעבירות שהיו "התנהלות קבועה ויזומה" מצידו של הנאשם. בסופו של היום, בית המשפט גזר על הנאשם 32 חודשי מאסר בפועל. האחרון חויב גם בקנס בשיעור 10,000 שקלים. כל אחת מהחברות חויבה בקנס של 5,000 שקלים.