עבירות מרמה של הכנה וקיום של פנקסי חשבונות כוזבים, מה העונש?

דרגו את המאמר

התקבלו 1 דירוגים בציון ממוצע: 5.0 מתוך 5

סעיף 220 לפקודת מס הכנסה, קובע כי אדם אשר במזיד, בכוונה להתחמק ממס או לעזור לאדם אחר להתחמק ממס, עבר את אחת מהעבירות המנויות בחוק, צפוי לעונש שיכול להגיע עד שבע שנות מאסר או קנס כספי גבוה לפי חוק העונשין ופי שניים מסכום ההכנסה שהעלים, שהתכוון להעלים או שעזר להעלים, או שני העונשים יחד.

כתב אישום בגין עבירות כלכליות צפוי למי שהשמיט מתוך דו"ח כל הכנסה שיש לכללה בדו"ח, מסר אמרה או תרשומת כוזבות, השיב תשובה כוזבת, בעל פה או בכתב, על שאלה שנשאלה, או על דרישת ידיעות שנערכה אליו על פי הפקודה, הכין או קיים פנקסי חשבונות כוזבים או רשומות אחרות כוזבות, או שזייף או הרשה לזייף פנקסי חשבונות או רשומות, השתמש במרמה, ערמה או תחבולה, או הרשה להשתמש בהן, הציג מסמך כוזב למשלם ההכנסה לצורך מניעת ניכוי מס במקור או הפחתתו.

שימוש במרמה עורמה ותחבולה

הנאשמים הורשעו בהתאם להודאתם, במסגרת הסדר טיעון, בביצוע עבירות של הכנה וקיום של פנקסי חשבונות כוזבים ורשומות אחרות כוזבות, שימוש במרמה עורמה ותחבולה בכוונה להתחמק ממס ובכוונה לעזור לאחר להתחמק ממס. בית משפט השלום בתל אביב – יפו נדרש לקבוע את העונש ההולם.

על פי עובדות כתב האישום, הנאשמת השלישית שהיא חברה פרטית, אשר עסקה בשנים 2010 עד 2011 בסחר ביהלומים בבורסה ליהלומים. הנאשם השני עסק בתקופה הרלוונטית בסחר ביהלומים ושימש כמנהל החברה למרות שלא היה רשום בה ולא קיבל ממנה שכר. הנאשמת הראשונה עסקה בסחר ביהלומים, ניהלה את החברה והייתה בעלת מניות רשומה בה.

כתב האישום מפרט את חובת ניהול הספרים והגשת דוחות החלה על החברה. על פי החלטת רשות המיסים העוסקים בענף היהלומים, רשאים להגיש דו"ח מתקן לאחר הגשת דו"ח אישי או דו"ח חברה כדי שהדו"ח שלהם ייחשב בשומה סופית בהתאם לכללים שנקבעו במסמך הקרוי עריכת שומות בענף היהלומים – הגשת דוחות מתקנים וקבלתם כשומות 01.

על פי הכללים, נקבע חישוב חלופי לקביעת הכנסתו החייבת ליהלומן כנגזרת מהמחזור העסקי שלו כאשר על היהלומן לשלם את המס לפי ההכנסה החייבת הגבוהה מבין שני הדוחות.

חשבוניות כוזבות בסך של מעל מיליון דולר

על פי האישום הראשון, בשנת 2011 קיבלה הנאשמת והחברה חשבוניות כוזבות על סך כולל של מעל מיליון דולר שלפיהם רכשו הנאשמים מיהלומנים שונים למרות שבפועל לא בוצעה עסקת יהלומים עם מוציאי החשבוניות, אלא עם יהלומנים אחרים.

החשבוניות התקבלו באמצעות עסק למתן שירותי מטבע, אשר פעל בתקופה הרלוונטית במתחם הבורסה ליהלומים. את החשבוניות כללו הנאשמת והחברה בספרי הנהלת חשבונות של החברה במזיד, ובכוונה שהחברה תתחמק מתשלום מס. הנאשם השני ידע על ביצוע העבירה ולא נקט באמצעים סבירים כדי למנוע אותה.

על פי האישום השני, בשנת 2011 הוציאו הנאשמת והחברה חשבוניות כוזבות בסך כולל של כ 200,000 דולר, שלפיהם מכרו יהלומים ליהלומנים שונים, בעוד שלא בוצעה בפועל העסקה אשר מתוארת בחשבונית וזאת במזיד ובכוונה לעזור לאחרים להתחמק ממס, והנאשם אשר ידע על העבירה, לא נקט באמצעים סבירים כדי למנוע ביצועה.

על פי האישום השלישי, בין השנים 2010-2011 נתנו הנאשמים לאדם אחר שיקים כדי שירכוש באמצעותם יהלומים לעסקיו. לאחר מכירת היהלומים, החזיר אותו אחר לחברה את הסכום הנקוב בשיק. סכום השיקים שהועברו כאמור, הגיע לסך של ארבעה מיליון שקלים, הנאשמת והחברה פעלו כדי לסייע לאותו אחר להתחמק מתשלום מס. וגם במקרה זה, ידע הנאשם על ביצוע העבירה, אך לא נקט באמצעים סבירים כדי למנוע אותה.

על פי האישום הרביעי, בין השנים 2008-2011 הוציאו הנאשמת והחברה תלושי משכורת כוזבים של החברה לחברה אחרת אשר בפועל לא עבדה בחברה, תוך סיוע לאחר להתחמק מתשלום מס.

במסגרת הסדר הטיעון הוסכם בין הצדדים כי הנאשמים יודו ויורשעו במיוחס להם, ויושתו על הנאשמת ששה חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות בכפוף לחוות דעת ממונה, לצד קנס כספי בגובה של 1,400,000 שקלים או שבעה חודשי מאסר תמורתו.

באשר לנאשם, הוסכם כי הוא ירצה שלושה חודשי מאסר שאותם ניתן לרצות בעבודות שירות בכפוף לחוות דעת הממונה וקנס בסך 600,000 שקלים או שלושה חודשי מאסר תמורתו, ועל החברה יוטל קנס סמלי בגובה 100 שקלים. בית משפט השלום בתל אביב – יפו קבע כי במקרה זה נכון יהיה לאינטרס הציבורי לאמץ את הסכמת הצדדים, על כן קיבל את הסדר הטיעון.

ת"פ 16760-08-16