גזר דין בעבירה של סחר בדולרים מזוייפים

דרגו את המאמר

גזירת דין בגין זיוף מטבע, על אדם הסובל מפיגור קל

להלן גזר דין שניתן כנגד אדם שהיה שותף ביחד עם אחרים לפרשה של זיוף דולרים ומסחר בכסף המזויף. במסגרת הסדר טיעון בין הנאשם ובין הפרקליטות, הראשון הודה בעבירות אשר פורטו בכתב אישום מתוקן. מדובר בשתי עבירות של זיוף שטר כסף. עבירותיו של הנאשם בוצעו באופן הבא. הנאשם וחבריו יצרו קשר עם סוכן משטרתי אשר היה אמור לתווך בינם לבין תושב שטחים הידוע כזייפן כספים.

המטרה - מכירת הדולרים המזויפים בישראל. במסגרת העסקה הראשונה, הנאשם וחבריו רכשו מהזייפן (באמצעות השוטר הסמוי) 1,500 דולרים מזויפים. בעסקה אחרת, החבורה רכשה כבר 50,000 דולרים מזויפים. התמורה מהעסקאות הייתה אמורה להתחלק בין הנאשמים - שווה בשווה. לאחר הרשעתו, בית המשפט נדרש לבחון את גזר הדין אשר ראוי להטיל על הנאשם בגין מעשיו.

הנאשם נגרר אחר שאר בני החבורה

בית המשפט תיאר את הנאשם בגזר הדין. גבר נשוי בן 37, ללא ילדים, אשר מתקיים באמצעות קבצת נכות המשולמת לו מהמוסד לביטוח לאומי. המעשים בוצעו על ידי הנאשם כשנתיים לאחר שהוא נפצע בתאונת דרכים. בעקבות התאונה, נגרמו לנאשם נזקי גוף קשים וכיום הוא מתנייד עם קביים לשם הליכה. זאת ועוד, הודגש כי הנאשם סובל מ"פיגור קל" וצוין כי בתחילת ההליכים הפליליים עלתה גם סברה שהוא כלל איננו כשיר לעמוד לדין.

הנאשם הסביר לקצין המבחן כי הוא למעשה התלווה לנסיעת הנאשמים האחרים מבלי שהוא ידע מהי את מטרת הנסיעה. עם זאת, בשלב אחר, הנאשם הודה כי הוא הבין שעסקינן בניסיון להעביר דולרים מזויפים. הנאשם הודה גם כי הנאשמים הבטיחו לו תמורה כספית במידה והוא יתלווה להם.

בעת קביעת גזר הדין, בית המשפט ציין כי נראה שהנאשם נגרר אחר הנאשמים האחרים ולא היה מקום להניח לפתחו את מלוא האשמה בגין הפרשה. "בשל מוגבלותו, נגרר הנאשם אחר שאר בני החבורה, דמויות אותן תפס כחזקות ממנו, מבלי ששקל את השלכות מעשיו", נכתב בגזר הדין.

המדינה הסכימה במסגרת הסדר הטיעון להטיל על הנאשם עונש שירוצה בדרך של עבודות שירות, וזאת בשל מוגבלותו השכלית ומעורבותו הפאסיבית בפרשה. הסנגור הדגיש את עברו הנקי והודאתו של מרשו. לדבריו, היה ניתן להימנע ממאסר כלל ולהסתפק במאסר על תנאי בלבד.

הנאשם אחראי למעשיו על פי הדין, אולם ראוי להתחשבות מיוחדת

בית המשפט פסק כי גזר דינו של הנאשם לא היה יכול להיות מוכתב מתוך שיקולי הענישה אשר מתייחסים לעבירות זיוף כספים. הודגש כי מדובר באדם מוגבל אשר מידת הבנתו את המעשים לקויה. דהיינו, גם אם היה ניתן לקבוע כי הנאשם אחראי, על פי החוק, למעשיו, הרי שהיה בכך כדי "תפיסה מצומצמת מאוד של טיבם של המעשים".

הנאשם לא תרם כלל לביצוע העבירה וניכר היה שהוא נגרר אחר שותפיו לפשע. בנסיבות שתוארו לעיל, בית המשפט קבע כי היה ניתן שלא להטיל על הנאשם מאסר בפועל אלא להסתפק במאסר על תנאי בלבד. בית המשפט אף נמנע מלהטיל על הנאשם מאסר שירוצה בעבודות שירות. השופט התייחס גם למצבו הפיסי והכלכלי של הנאשם, פצוע תאונת דרכים בעל פיגור שכלי קל המתקיים מקצבה של הביטוח הלאומי.