אין ראיות לכוונה - הרוצח יואשם בהריגה

דרגו את המאמר

מה ההבדל בין הריגה לרצח וכיצד ניתן להאשים רוצח בהריגה בלבד?

רוצח חייל גולני, האסיר המשוחרר וודגה מינליק, יואשם בהריגה ולא ברצח, וזאת משום שלטענת התביעה יהיה קשה להוכיח כי מדובר בכוונה תחילה. על פי כתב האישום, חבורת הצעירים שהתיישבו ליד ביה"ס בראשון לציון, התחילו להתווכח בנושא מסוים. לאט לאט התלהטו הרוחות עד שנשלפה הסכין אשר דקרה את חן בבטנו פעם אחת.

לאחר הדקירה איבד החייל, שהיה בחופשת שבת בביתו, דם רב ומת מפצעיו כעבור זמן קצר בבית החולים. מינליק, כנראה איננו חושש מבית המשפט, כאשר הוא מגיע לדיונים חמוש בסכינים. פעם אחת נתגלתה סכין מאולתרת בנעליו, עת נכנס לאולם בית המשפט.

עבר פלילי עשיר

 
עו"ד מטעם התביעה, אורלי בן-ארי גינזברג, דרשה מבית המשפט להאריך את מעצרו עד תום ההליכים וזאת בשל עברו הפלילי ה"מפואר" הכולל מאסר ועבירות מתחום האלימות והרכוש. בין מעלליו הרבים גם הדחה בחקירה, סחיטה, פריצה למבנה, החזקת אגרופן, אחזקת סכין וניסיון תקיפה של שוטר.

 
בכל זאת יואשם מינליק באשמת הריגה בלבד ולא רצח מתוך עניינים משפטיים. הרמת סף הטיעונים לכך שהרצח היה מתוכנן אינה משימה פשוטה כלל ועיקר. כמו כן, עדויות נוספות מהתיק מובילות את כיוון האישומים לעבירה של הריגה (למשל, טלפון למד"א שביצע הרוצח לאחר המעשה), למורת רוחם של בני משפחת חן.