מעשה פזיזות ורשלנות על פי חוק העונשין

דרגו את המאמר

התקבלו 1 דירוגים בציון ממוצע: 5.0 מתוך 5

סעיף 338 לחוק העונשין, קובע שורה של פעולות שביצוען באופן רשלני או נמהר מהווה עבירה פלילית של מעשי פזיזות ורשלנות, אשר עלולים לגרום לחבלה או לסכן חיי אדם. העונש על ביצוע עבירות מסוג זה יכול להגיע עד שלוש שנות מאסר, ועל כן הן נחשבות בגדר עוון ורשלנות ולא כעבירת פשע.

החוק מתייחס לנהיגה רשלנית ברכב או רכיבה בדרך ציבורית, הפעלה רשלנית ופזיזה של כלי טייס או שייט. אחזקה ושימוש ללא נקיטת אמצעי זהירות באש, בחומרים נפיצים או מתלקחים, או חומרים רדיו אקטיביים, שימוש ללא נקיטת אמצעי זהירות במכונות תחת פיקוחו של אדם אחד או מספר אנשים, שימוש בכלי נשק או חומרי נפץ והחזקת חיה ללא נקיטת אמצעי זהירות מתאימים.

החוק מתייחס גם אל נתינת טיפול רפואי בפזיזות וברשלנות, או טיפול כירורגי רשלני כלפי אדם שהגורם המטפל התחייב לטפל בו, וקובע כי מעשה זה מהווה עבירה פלילית על החוק שדינה שלוש שנות מאסר, וכן מכירה והפעלת תרופות, חומרים רעילים או חומרים מסוכנים, ושימוש, החזקה או הפקרה של חומרים רעילים או מסוכנים, או הפקרת מכלים של חומרים מסוכנים אשר עלולים לסכן ולהרעיל.

בשנת 2005 נכנס תיקון לחוק המתייחס לשימוש בכלי נשק וחומרי נפץ ללא נקיטת אמצעי זהירות במהלך אירועים כמו טקסים או חגיגות לאות שמחה או אבל, וקובע כי העונש בגין עבירה זו יכול להגיע עד ארבע שנות מאסר, כך שהתיקון בחוק אינו מגדיר את מעשי פזיזות ורשלנות כעבירת עוון אלא כעבירת פשע.

11 חודשי מאסר לריצוי בפועל בגין מעשה פזיזות ורשלנות

בחודש אוגוסט 2015, הסתכסך הנאשם עם אחיו, ובסופו של יום, הביא נייר ובקבוק עם חומר דליק והשליך אותו לתוך ביתו של אחיו. כתוצאה מהמעשה נגרמו נזקי רכוש כבדים לבית האח, והמטבח נשרף כליל. הנאשם הודה בעובדות כתב האישום והורשע על יסוד הודאתו בביצוע עבירות של מעשה פזיזות ורשלנות לפי סעיף 338(א)(3) לחוק העונשין והיזק בזדון לפי סעיף 452 לחוק העונשין.

בית המשפט המחוזי מרכז-לוד, דן במחלוקת לגבי מצבו הנפשי של הנאשם בעת ביצוע העבירה. על פי תסקיר שירות המבחן, עלה כי נאשם מוכר מזה שנים למערכת בריאות הנפש כשבעברו שבעה הליכים פליליים, אשר מרביתם הסתיימו בהפסקת הליכים מחמת מצבו הנפשי. לאחר שמיעת עדותו של הפסיכיאטר מטעם הפסיכיאטרית המחוזית, גיבשו הצדדים הסדר הטיעון שבמרכזו ההסכמה כי בעת ביצוע המעשים מצבו הנפשי של הנאשם התקרב לסייג לאחריות פלילית.

הסדר הטיעון כלל עתירה משותפת לענישה של 11 חודשים, כתקופת מעצרו של הנאשם לצד מאסר על תנאי. המאשימה הדגישה כי ההסדר מקובל גם על אחיו של הנאשם, אשר הגיש נגדו את התלונה במשטרה. בסופו של דבר, בית המשפט קיבל את הסדר הטיעון, וגזר על הנאשם 11 חודשי מאסר לריצוי בפועל מיום מעצרו, כך שבמועד מתן גזר הדין הוא סיים לרצות את עונשו ושוחרר לביתו, ואף גזר עליו עונש מאסר על תנאי של ארבעה חודשים למשך שלוש שנים שלא יעבור עבירה של מעשה פזיזות ורשלנות שבה הורשע.

ת"פ 18515-08-15